יש לשים לב, שעל אף שהאחים הופיעו בחלומו של יוסף, כמו שכתוב "והנה אנחנו מאלמים אלומים", החלום אינו מתאר שהם השתחוו ליוסף, אלא שאלומותיהם השתחוו; וגם הן השתחוו רק לאלומתו של יוסף ולא ליוסף עצמו. לכן נראה שהחלום אינו מנבא שהאחים ישתחוו ליוסף.

נוכל להבין את פשרו הנכון של החלום ממה שאמר יוסף לאחיו מיד אחרי שהתוודע אליהם: "אל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם" (מה, ה). כלומר, אלקים רצה להציל את יעקב ואת בניו ע"י שליחתו של יוסף למצרים, לארגן את התבואה לשנות הרעב. לפי זה, הפתרון 'הנכון' של חלום יוסף הוא שאלומות התבואה של אביו ושל אחיו יבואו מהאלומות של יוסף, ולכן יהיו חייבות ב'הכרת הטוב' לאלומות יוסף. בגלל זה השתחוו אלומות האחים לאלומות יוסף.

האחים, לעומת זאת, תירגמו את החלום כמנבא שהם עצמם ישתחוו ליוסף, כמו שאמרו "המלוך תמלוך עלינו" (לז, ח), ולכן שנאו אותו. כיוון שבחרו בפתרון זה, אף שלא היה הפתרון האמיתי, בסופו של דבר גרמו לכך שפתרונם התממש, והם עצמם השתחוו ליוסף, כמו שאומרת הגמרא: "כל החלומות הולכין אחרי הפה" (ברכות נה ע"ב).

ייתכן שאילו הגיבו אחיו בצורה אחרת לחלומו הראשון, והיו מפרשים אותו בצורה יותר רחמנית, היה מופיע החלום השני בצורה אחרת, או שלא היה מופיע כלל. אז לא היו מוכרים את יוסף, אלא יוסף היה מגיע למצרים בדרך אחרת, והיה מציל את העולם ואת משפחתו מהרעב בדרך אחרת, בלי שיצטרכו להשתחוות לו.

אבל בגלל תגובתם של האחים לחלום הראשון, תגובה שנבעה מתוך קנאה ושנאה, הופיע החלום השני כחיזוק לראשון וכחיזוק לפירושם של האחים, והם נאלצו להשתחוות לו בסופו של דבר. "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו" (מכות י ע"ב).