נותנים לך, תקח!
נותנים לך, תקח!
וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם (דברים י"ב, ז').
"וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם", אם אדם עושה את כל מעשיו לשם שמים, עד כדי כך שאפילו האוכל שאוכל זה בשביל עבודת ה', הרי שמובטח לו שיתקיים בו המשך הפסוק: "וּשְׂמַחְתֶּם", הוא זוכה לשמחה, לאושר רוחני שמושפע עליו מלמעלה. "בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם", פרנסתו ושאר צרכיו יהיו מצויים לו בנקל, לא יהיו לו תקלות בפרנסה. "אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם", לא רק הוא זוכה לברכה, אלא גם בני ביתו מתברכים בזכותו.
מי לא זקוק "לברכות" הללו?
האמת היא שזה כלל לא מסובך, אין דבר קל יותר מזה!
לפני "האכילה", לברך "עם כל הלב"!!! להתרכז במילים, לכוין בפשטות: א) "להודות לבורא על שנתן לנו לאכול". ב) לכווין שהאוכל נחוץ לנו ומשמש "ככלי עזר" לעבודת ה', כדי לתת לנו כוח ללמוד, להתפלל, לחייך לאשה ולילדים (כן, יש גם דבר כזה).
הולכים לישון? מצויין! רק לכוין שזה "כלי עזר" לעבודת ה'. כדי להתפלל, לחייך לאשה ולילדים...
מטיילים, קונים חולצה, שומעים שירים, אין בעיה! רק לכוין שזה "כלי עזר" לעבודת ה', כדי להתאוורר, לשמוח ולאגור כוחות להתפלל, ללמוד, ל...חייך לאשה ולילדים.
בקיצור, "כל דבר" גשמי שעושים, א) שזה כלי עזר לעבודת ה', ועל ידו נוכל לעבוד את ה' יותר טוב. ב) להשתדל כמה שאפשר (לפחות פעם ביום) להודות לה' על שנתן לנו "גשמיות".
זו לא "הונאה ותרגיל מסחרי" חס וחלילה! זו אינה רמאות וביזנע'ס מעבודת ה'! הרי חכמינו חינכו אותנו לכך. בכל בוקר אנו מודים בברכות השחר על הגשמיות: על הבגדים (מלביש ערומים), על הנעליים (שעשה לי כל צורכי), על האפשרות ללכת (מכין מצעדי גבר), על העיניים (פוקח עברים), פשוט צריכים להפנים את הרעיון הזה ולהעתיק את "עניין ההודאה" לכל שאר ההנאות שמורעפים עלינו מלמעלה.
הרי בורא עולם ברא את כל הגשמיות - כדי שדרכה נגיע "אליו"! לפני האוכל - לברך. רואים את הים פעם בחודש - לברך עושה מעשה בראשית. אוכלים פרי חדש - לברך שהחיינו. בקיצור, כל ההנאות נועדו כדי להגיע דרכן לבורא ולהתחבר אליו.
מי שחי כך, מלבד שמקיים את התכלית, זוכה גם לברכה של וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם.
מי לא רוצה לזכות בברכה הזו?
