"התורה והמוסיקה" - משל ונמשל

נכתב על ידי אברהם לוי, 10/8/2010

 

"התורה והמוסיקה"

 

התורה כל כך מתוקה כל כך נעימה, תשאלו את כל אלו שעמלים בה.

אך למרות המציאות הברורה הזו, מי שלא "טעם" את התורה - לא יכול להבין מה זה.

שנאמר (תהלים לד ט) טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'. מי שלא טועם - לא רואה ולא מבין.

 אבל בכל אופן, חייבים אנו להודות לחשבון הבא:

אחרי 120 שנה מה עושים? לומדים תורה ביחד עם כל הצדיקים.

קוראים לזה "גן עדן". נאמר על זה  "פסגת ההנאה והעידון הגדול ביותר"

סימן שזה באמת מתוק! אתה לא מצליח להבין את זה?

טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'. תטעם - תרגיש!

 

 

משל למה הדבר דומה? כפרי שלא שמע מעולם צליל של פסנתר, לא יוכל להבין את ההנאה הנובעת מכך. אם תנסה להסביר לו שיש מכונה גדולה שעושה קולות, הוא יחשוב מיד על טרקטור - ויזדעזע מהצליל. הוא יסתכל עליך כמו על משוגע - ולא יבין מה אתה נהנה מקולות שבוקעים ממכונה. אבל אם תיתן לו "לטעום" את הצלילים, תשמיע לו כמה מהם, הוא "יתמגנט" למכונה מהנאה!

הנמשל, זו התורה. טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'(תהלים לד ט). מי שלא טועם - לא יכול להבין, כי זה רוחני.

 

"התורה" היא רוחנית.

להבדיל, "מוסיקה" - זה גם רוחני.

ישנם חמישה יסודות מקבילים, בבחינת "משל ונמשל".

במוסיקה יש "רמות ודרגות". יש מוסיקה עממית, ויש עמוקה ומגוונת יותר, וככל שהיא ברמה גבוהה יותר - כך ההנאה גדולה יותר.

כך גם בתורה. יש "רמות ודרגות". ככל שמשקיעים ומעמיקים יותר, כן ההנאה גדולה וְרָבָּה יותר.

במוסיקה, ככל "שהכלים" מהוקצעים ומדויקים, כך הצליל "פרטני ומדויק וכובש יותר".

כך גם בתורה. ככל "שהכלים" יותר מושקעים, הפה והעיניים נקיים מדיבורים ומראות אסורות, הידיים לא מעורבות בגזל, כך העוצמה וההתרוממות גְדֵלוֹת ומתעצמות.

במוסיקה, כדי שהצליל יהיה איכותי ומדויק,  צריך להקפיד "שהמיתרים" יהיו "אדוקים ומכוונים" כראוי. כאשר המיתר רפוי ורופף, זה פוגע באיכות הצליל!

כך גם בתורה. כדי לזכות "למתנת שמים", להארה בנשמה, "לאושר פנימי" בחיי היום יום, "לצליל חיים" איכותי וגבוה יותר. צריך להקפיד "שמיתרי הלב" יהיו אדוקים ומכוונים כראוי לאבא שבשמים. אך כאשר "מיתרי הלב" רופפים ולא אדוקים בבורא עולם, "הצליל" משתבש - ופתאום נעלמת המתיקות והחוויה הרוחנית, ועבודת ה' הופכת לקרה וקשה..

במוסיקה, יש היכלות וסגנונות רבים ומגוונים, יש גאז', פופ, קלאסי, מוצארט וכו').

כך גם בתורה. יש היכלות רבים ומגוונים. פשט, רמז, דרש, סוד, הלכה, פרד"ס דפרד"ס - עד בלי די.

במוסיקה, ככל שהכלי מורכב יותר - כך צריך לדעת איך לנגן בו, לדוגמא: מי שלא למד איך להפעיל "כינור" - לא ידע להפעיל אותו. ואם הוא ינסה - הצליל יצא צורם ומזעזע - וטוב העדרו ממציאותו.

כך גם בתורה. מי שלא יודע איך להפעיל את הכלים (כמו תורת הקבלה ועוד), אם הוא יתעקש להפעיל אותם לבד ולנגן איתם בלי הדרכה מקצועית (אם הוא ינסה ללמוד את תורת הקבלה לבד), הנגינה שתצא מלימודו (ההבנה), תהיה צורמת ועקומה - וטוב העדרה ממציאותה.

האמת היא שאין "מוסיקה" נעימה יותר "מצלילי התורה".

זה נעים, מרגיע, מקדש, גורם לאושר, טַעֲמוּ וּרְאוּ!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע