בס"ד                                                 ערש"ק                                                      ז'  במרחשוון  התשע"ה

                     ליקוטי - אור - בפרשה - לך לך

" וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ "(יב, א)

לאחר המבול נפוצו בני האדם משלושת בניו של נח: שם, חם ויפת. כאשר עברו להם עוד עשרה דורות מנוח

ועד אברהם אבינו ע"ה שהיה מזרעו של שם. ובדרך אגב, מכאן גם מקור המילה 'אנטישמי' פירוש: נגד זרעו

של 'שם' היינו אברהם אבינו. כי הוא היה הראשון שהחל להפיץ בעולם את חותמו של ה' יתברך שהוא אמת,

ועל ידי כך ניפץ לבני האדם אשר בחרו לחיות בצד האחר היינו בשקר כל מיני מיתוסים ואמונות כוזבות שאין

להם בסיס כי השקר הוא יסודם. וזה הטעם לשנאה הגדולה שהתפתחה כנגד אברהם אבינו וזרעו אחריו כי

בהפיצו את דבר ה' בעולם דחה האור את החושך והאמת התגלתה, מה שמחייב את שומעי לקחו לזנוח את

דרך השקר.  

והנה, ידוע שאברהם גדל בביתו של אביו תרח שהיה מושתת על עבודה זרה וכפירה בה' יתברך, כמו שדרשו

חז"ל: תרח עובד צלמים וכו' (בר"ר לח, יג), ע"ש. ושאל אותי חביבי בן יקיר לי ינון שמו הי"ו. אם כך, איך בכל זאת

יצא ממנו אברהם אבינו? והשבתי לו שלכל אדם יש בחירה חופשית האם לבחור באמת או בשקר. אומנם, יש

מציאות שאדם נולד אליה בעל כורחו, כמו למשל אדם שנולד וגדל בבית שאין יסודו עומד על האמת והאמונה

במי שאמר והיה העולם. וזה בבחינת אברהם אבינו שנולד בבית אביו כנ"ל, ולכן נראה לומר שיש לו גדר של

'תינוק שנשבה', כמו שכתב הרמב"ם ז"ל (הלכות ממרים פ"ג): בני הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם

ונולדו במינות וגידלו אותן עליו, הרי הן 'כתינוק שנשבה' לבין הגויים וגדלוהו הגויים על דתם שהוא אנוס.

ולצערנו הרב, אין חדש תחת השמש ועולם כמנהגו נוהג. ואת אחיי אני מבקש כי חלקם גדלים בבית שאין בו

חינוך לאמת היינו לדבר ה' יתברך. ואפילו לא יודעים לומר בכוונת הלב את הפסוק 'שמע ישראל ה' אלקינו

ה' אחד'(דברים ד:), ואחר כך 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', המעיד על קבלת עול מלכות שמים באמת.

ודע, שכל אדם שנולד לבית שיש בו מינות וגדל עליה הרי הוא אנוס והוא בגדר 'תינוק שנשבה' כנ"ל, אבל יש

ביכולתו לעשות תשובה על ידי שיבחר לגלות את האמת ולעלות על המסילה לבית א-ל, בוודאי שיגלה כי כל

שאר האמונות הכוזבות והמחקרים והמיתוסים השונים והמשונים, פשוט מאוד אין להם בסיס ותכלית, והם

רחוקים מהאמת מרחק שמים והארץ, שהרי כל בר דעת שיש לו מוח בקדקודו יתבונן היטב התבונן בבריאה

ויבין: שאין עוד מלבדו!.

כי אברהם אבינו ע"ה, שכולנו בניו, כבר סלל לנו את הדרך בה נלך, בבחינת: 'הבא ליטהר מסייעין אותו'(יומא

לח:), וזה בבחינת: "מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותי". שהרי אעפ"כ שגדל בבית אביו כנ"ל החליט לזנוח את

דרכיו, כי בחר לחקור ולדרוש לעצמו את האמת ולקבלהּ. ואכן החל להכיר את בוראו עוד מגיל מוקדם, כמו

שאמר חז"ל (נדרים לב): בגיל שלוש, ויש אומרים מאוחר יותר. והיה מוכן למסור נפשו עליה, כמובא במדרש

שקָבַל תרח על אברהם בנו לפני נמרוד על שֶכִּתֵת את צלמיו, והשליכו לכבשן האש כי לא השתחווה לעבודה

זרה שלו, ונעשה לו נס ויצא ללא פגע כי הצילו ה' יתברך בעצמו(בר"ר לח, יג:). ומכאן והלאה התחזקה בו גם

ההכרה שלא השמש או הירח או כל דבר אחר בעולם שהם בבחינת 'הטבע' מנהלים את הבריאה. אלא רק

הקב"ה, מנהיג את העולם ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

ובזכות שהגיע לחקר האמת וקיבל עליו עול מלכות שמים בשלמות היה אהוב לפני המקום, כמו שדרשו רז"ל

(תנחומא א): באברהם שדקדק על המצוות ושמרו בביתו אפילו עירובי תבשילין(מצוות דרבנן), ועל כך נקרא

אוהבו, שנאמר: "זרע אברהם אוהבי"(ישעיה מא:). ומכיוון שהאמין בזה בכל רמ"ח אבריו החל להפיץ את

האמת והאמונה בא-ל אחד, מגוי אל גוי, וממלכה לעם אחר. ועל זה שדרשו חז"ל(בר"ר פל"ט, א) על הפסוק(שיר,

א): "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך", למה היה אברהם אבינו דומה? לצלוחית של אפופילסימון(שמן

מור) מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזווית, ולא היה ריחו נודף. כיון שהייתה מיטלטלת, היה ריחו נודף. כך,

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, טלטל עצמך ממקום למקום, ושמך מתגדל בעולם כולו.

וראיתי לנכון, שאין מקום יותר מתאים מזה כדי להביא דוגמא להפצת האמת והאמונה גם בימינו. כי זכה הדור

הזה לראות את פאר הדור והדרו מרן עובדיה יוסף זצק"ל שהיה בבחינת אברהם אבינו ע"ה שטלטל עצמו

ממקום למקום. כי עוד בהיותו צעיר בימים הפיץ את דבר ה' בעולם היינו את האמת בתורתנו הקדושה וחיזק

את העם באמונה בקב"ה שאין עוד מלבדו, והרים את קרן התורה בכל אתר ואתר עד שהחזיר עטרה ליושנה,

כידוע. והנה לפלא הדבר, ברבות השנים התגדלו הילדים ונהיו עוד ועוד אברכים בני תורה, וקמו עוד מוסדות

תורה, כוללים, דיינים, בעלי בתים שקובעים עיתים לתורה, וכל זה בזכות מרן זצ"ל.

והנה מעשה שהיה בעת שהתגורר מרן זצ"ל בשכונת הבוכרים בירושלים: הגיע לביתו בליל שבת הגאון רבי

צבי סימן טוב, וסיפר לו שיש יהודי אחד שיש לו חנות בשכונת הבוכרים והבנים שלו לומדים מקום שאין בו

יראת שמים מספיק, ניסינו לשכנע אותו שישלח אותם לתלמוד תורה ואינו רוצה, אולי אם כבוד הרב ילך אליו

והוא ישתכנע. הרב שמע כך והחליט לצאת מיד למרות הקור הירושלמי ששרר בחוץ, הרבנית ע"ה אמרה לו

איך תצא בכזה קור, אך הוא טען כי בעניינים רוחניים סיכמנו שאני קובע. וכן זה עניין של הצלת נפשות אני

יוצא, מרן זצ"ל ישב אצל היהודי ודיבר על ליבו, הדברים נכנסו לליבו והחליט להעביר את כולם לתלמוד

תורה חוץ מהבכור שהחל ללמוד כל מיני מקצועות. לאחר זמן נפטר היהודי הזה וכשמרן זצ"ל הלך לנחם

את בניו התפעל שראה שם חמשה בנים כולם רבנים אחד רב עיר אחד דיין וכו' חוץ מאחד, כלומר זה

שבחר שלא לעבור לת"ת.   

וזה בבחינת את 'הנפש אשר עשו בחרן'(בראשית יב, ה:), וכפי שפירש רש"י: 'שהכניסן תחת כנפי השכינה'

היינו קרבם למי שאמר והיה העולם כמו אברהם אבינו ע"ה, ועל ידי כך יתגדל שמו של הקב"ה בעולם בזכות

מעשיו, והתקיים גם בו הפסוק(תהילים מה, יב): "ויִתאַו המלך יָפיֵך" וגו'. ולא בכדי הסתלק מאתנו מרן זצק"ל

בסערה השמימה לגנזי מרומים ביום המר והנמהר בג' במר חשוון בסימן פרשת 'לך לך' כי תמיד צריך

להסתכל על מה שעובר על האדם בחייו וכן במותו, ביחס לזמן שבו אנו קוראים את התורה כי הכול כתוב

בה אם בצפונות ואם ברמזים. ורמז לכך נמצא בשמו של מרן זצ"ל 'עובדיה יוסף' שעולה כמניין 'אברהם'

כולל האותיות כי הוא בחינת אברהם אבינו ע"ה שגילה כבוד מלכותו בעולם בחייו ובמותו!.

ונחזור לפרשתנו, בעת שהיה בגיל 75 נצטווה על ידי ה' יתברך לעזוב את ארצו, וכן את מולדתו בה נולד,

והקשה יותר שהיה צריך לעזוב את בית אביו היינו משפחתו בה גדל. והנה, ידוע מה שאמרו חז"ל: עשרה

ניסיונות התנסה בהם אברהם אבינו(אבות ה:), ואפשר שמספר זה נרמז בירשא הפרשה כי 'לך לך' עולה

בגימטרייה קטן(ל=3*2, כ=2*2) כמניין י'(=10). וכמו שדרשו חז"ל(תנחומא ג): ניסיון הראשון כניסיון האחרון.

ניסיון הראשון 'לך לך מארצך', ניסיון האחרון(העשירי) 'לך לך אל ארץ המוריה' היינו עקדת יצחק. ולכאורה

לא מובן הניסיון הראשון שהרי אברהם אע"ה כבר בגיל צעיר כנ"ל הגיע להכרת האמת ואף מסר נפשו עליה

כנ"ל, וזכה להתגלות ה' יתברך כמו שדרשו חז"ל(בר"ר לט, א): לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם

הזה בלא מנהיג?! הציץ עליו הקב"ה, ואמר לו: אני הוא בעל העולם.  

ובשביל לבאר זאת, נקדים את דבריו של מוהרנ"ת מתוך ספרו "ליקוטי הלכות"(ע"פ חושן משפט, גניבה ה, ז): רק

להמשיך עצמו אל נקודת האמת לאמיתה המושרשת בו מצד נשמתו שהיא חלק אלוקַ ממעל, שהוא עצם

האמת. וזה עיקר עצמיות האדם, כי כשאומר האדם: "אני", או "לי", או "לך" מכוון הכל על עצם האדם שהוא

נשמתו, ולא על הגוף שנקרא רק בשר ודם. וזה בחינת: "ויאמר ה' אל אברם לך לך" שנאמר 'לך' דווקא,

לעצמיותך שהוא רק נקודת האמת לאמיתה המושרשת בך. וזה: "מארצך וממולדתך ומבית אביך", כי צריך

לפנות שכמו ולהטות לגמרי מכל השקרים והבלבולים הנאחזים בו מצד הארץ(מארצך) שנתגדל בה או מצד

ההולדה(ממולדתך) או מצד המשפחה(ומבית אביך), רק ימשוך עצמו אל נקודת האמת לאמיתה, ואז יזכה

לבוא אל תכליתו הנצחית, שזה בחינת 'אל הארץ אשר אראך', וגו', עכד"ק, ע"ש. פה עמד קנה מפאת קוצר

הזמן. יהי רצון מלפניו שנזכה להמשיך להפיץ את דבר ה' בעולם ולדבוק באמת ובאמונה בה' יתברך בחינת

אברהם אבינו ע"ה וע"י זה נקרב את הגאולה השלמה ברחמים גדולים, אכי"ר.

          פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

אפילו מי שהוא נע ונד, ובא לפעמים למקומות שרחוקים מאוד מעבודת השם יתברך, כגון בבתי רשעים, ואפילו

בבתי עכו"ם(עובדי כוכבים ומזלות) וכיוצא, אף ע"פ כן יש כוח לישראל להעלות ולהרים כל אלו המקומות

להשם יתברך. על כן עליו לעשות את שלו, להמשיך את עצמו להשם יתברך בכל מה שיוכל בכל מקום שהוא

(סימן טלטול ונסיעות לדרכים אות ו).

                                                         "נר ה' נשמת אדם "

  מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמאר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

               ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                                      ולע"נ יעקב(ינקי) לוי בן גיטה, נלב"ע בכ"ד בשבט התשע"ד, תנצב"ה              

                                             ולע"נ ז'נט זוהרה בת עליזה, נלב"ע בי"ד באדר ב' התשע"ד, תנצב"ה