כתנות עור ואור
"ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם" (בראשית ג,כא) 'בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדה"ר שהם דומים לפנס רחבים מלמטה וצרים מלמעלה' (ב"ר סוף פרשה כ' אות כט) מה העניין הזה של חילוף בדרשה בין ע' ל-א' (שדומים קצת בשמיעתם)?- מבוא בפרקי דר"א (פרק כ') 'רבי אליעזר אומ' מן העור שהפשיט הנחש עשה הקב"ה כתונת כבוד לאדם ולעזרו שנאמר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' ניראה שהרעיון הוא שהאדם צריך לתקן את מה שפגם ולכן לוקחים את עור הנחש ובו מתקנים, שהיצר עריות אחל לפעול בם שלכן ראו עצמם ערומים, אז לכן מתכסים כדי לימנע מהחטא ע"י שימוש במה שהחטיאם. זהו שמפרש המדרש את כוונת דרשת ר"מ כמו פנס שמאיר, והדימוי בצורת הפנס הוא כמו פנס שרחב למטה וצר למעלה, שכך באדם הוא בעוה"ז הגשמי אבל מחובר ללמעלה, ישנו קשר שלמעלה הוא קטן (בשל שהגשמי מכסה על קשר הקדושה) ומתרחב למטה לכל המציאות שמתקדשת עולם. ולכן רבי מאיר מלמדנו זאת, שהוא מאיר על כל העולם שהכל מתקשר וחי מקדושה ותפקידנו לקדש את העולם. דבר זה בא ע"י הקשר לקדושה שבנו, נישמתנו, “נר ה' נשמת אדם" (משלי כ,כז) שמתחבר ל"כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג) ומאיר את העולם. כאשר האדם חטא בעץ הדעת הוא התנתק מהקשר לקדושת ה', ולכן כדי להמשיך את הקשר לקדושה ה' נתן לו את הצד הגשמי של "כתנות עור" וכנגדם הביא בצד הרוחני 'כתנות אור'. האור מסמל את הקדושה, את הטוב, שכשיש אור יש נחת ורוגע, שלא כחושך שאדם מפחד, ולכן האור מסמל את הטוב, את הקדושה שהיא הטוב שבעולם, ולכן 'דא"ר אלעזר אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו..ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא' (חגיגה יב,א) הקדושה מסומלת באור, והקדושה הגדולה שעליה עומד העולם היא נחשבת האור הגנוז, שבו רואים את כל העולם מתחילתו עד סופו כיון שעליו עומד כל העולם. ולכן על המנורה ישנם כמה דרשות כנגד מה היא, יש דעה כנגד הנשמות (שעוברות 7 רקיעים) ויש דעה כנגד המעלה השכלית (אברבנאל) ויש דעה כנגד העולם שבו שבוע (שפת אמת) שניראה שהכל אמת, שמתקנים את העולם ע"י הקדושה שבנו שהיא מחוברת ע"י הנשמה, וזה בא לידי ביטוי בשכל, שבו מתגלה המעלה האלוקית שבנו ('רוח ממללא') ולכן גם התורה שדרכה מתקנים את העולם היא נתפסת ע"י השכל (ואף המצוות בעקבותיה, שלכן שוטה פטור מהמצוות). לכן ניראה שמדליקים נר נשמה לע"נ הנפטר, שע"י האור הנשמה שמחה שניזכרת בתיקון העולם שתיקנה כאן, וזה אף מעלה ומזכיר את זכויותיה כעין שמדגישים שיש השפעה בעולם של אור בזכותה. כך הנשמה מקבלת כעין 'בגד קדושה' לעולם העליון 'כתנות אור' של מעלת קדושה.