chiddush logo

מתי אישה צריכה להיות מגורשת רח"ל

| 22/9/2026

 

מעשים שוללי זכויות: עוברת על דת ושם רע
י מִי שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ - אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת. וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל דָּבָר מִמַּה שֶּׁאָבַד אוֹ נִגְנַב מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל שֶׁלָּהּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר נִכְסֵי מְלוֹג. וְלֹא הַמְּזַנָּה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ עַל דָּת יְהוּדִית, אוֹ הַיּוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע - אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת וְלֹא תְּנַאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. וְכָל אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת הַנִּמְצָא מִנְּדוּנְיָתָהּ וְיוֹצְאָה, וְאֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם כְּלוּם, לֹא מַה שֶּׁפָּחַת וְלֹא מַה שֶּׁאָבַד.
יב וְאֵי זוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית? הוּא מִנְהַג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשָׂת אֶחָד מֵהֶן עָבְרָה עַל דָּת יְהוּדִית: יוֹצְאָה לַשּׁוּק אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְאֵין עָלֶיהָ רְדִיד כִּשְׁאָר הַנָּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחְתָּהּ; אוֹ שֶׁהָיְתָה טוֹוָה בַּשּׁוּק וּוֶרֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ עַל פַּדַּחְתָּהּ אוֹ עַל לֶחְיָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשׂוֹת הַגּוֹיוֹת הַפְּרוּצוֹת; אוֹ שֶׁטּוֹוָה בַּשּׁוּק וּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים; אוֹ שֶׁהָיְתָה תּוֹבַעַת הַתַּשְׁמִישׁ מִבַּעְלָהּ בְּקוֹל רָם, עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אֲבִי בַּעְלָהּ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.
יד הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת - צְרִיכָה הַתְרָאָה וְעֵדִים, וְאַחַר כָּךְ תַּפְסִיד כְּתֻבָּתָהּ. עָבְרָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְיָדַע שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְהִתְרָה בָּהּ בְּלֹא עֵדִים, וְחָזְרָה וְעָבְרָה, הוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר 'עָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה', וְהִיא אוֹמֶרֶת 'לֹא עָבַרְתִּי כְּלָל', אוֹ 'לֹא הִתְרוּ בִּי' - אִם רָצָה לְהוֹצִיא, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן כְּתֻבָּה, אַחַר שֶׁתִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא עָבְרָה; שֶׁאִם תּוֹדֶה שֶׁעָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה, אֵין לָהּ כְּלוּם.
טו כֵּיצַד הִיא יוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע? כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֲבֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה בִּזְנוּת. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בֶּחָצֵר לְבַדָּהּ, וְרָאוּ רוֹכֵל יוֹצֵא, וְנִכְנְסוּ מִיָּד בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת מֵעַל הַמִּטָּה וְהִיא לוֹבֶשֶׁת הַמִּכְנָסַיִם אוֹ חוֹגֶרֶת אֵזוֹרָהּ, אוֹ שֶׁמָּצְאוּ רֹק לַח לְמַעְלָה מִן הַכִּלָּה; אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן יוֹצְאִין מִמָּקוֹם אָפֵל, אוֹ מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ; אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַשֵּׁק עַל פִּי חֲלוּקָהּ, אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְנַשְּׁקִין זֶה אֶת זֶה אוֹ מְגַפְּפִין זֶה אֶת זֶה, אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ זֶה אַחַר זֶה וְהִגִּיפוּ הַדְּלָתוֹת, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ - אִם רָצָה בַּעְלָהּ לְהוֹצִיאָהּ, תֵּצֵא, וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, וְאֵין זוֹ צְרִיכָה הַתְרָאָה.
טז עוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ דָּת יְהוּדִית, וְכֵן זוֹ שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר - אֵין כּוֹפִין אֶת הַבַּעַל לְהוֹצִיא, אֲבָל אִם רָצָה לְהוֹצִיא - מוֹצִיא. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא - אֵין לָהֶן כְּתֻבָּה; שֶׁהַכְּתֻבָּה - תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְלֹא הִקְפִּידוּ אֶלָּא עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת, אֲבָל אֵלּוּ הַפְּרוּצוֹת אֵין לָהֶן תַּקָּנָה זוֹ, אֶלָּא תִּהְיֶה קַלָּה וְקַלָּה לְהוֹצִיאָהּ.
אישה שזינתה
יז מִי שֶׁרָאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת, אוֹ שֶׁאָמְרָה לוֹ אַחַת מִקְּרוֹבוֹתָיו אוֹ מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ שֶׁהוּא מַאֲמִינָן וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דִּבְרֵיהֶן שֶׁזִּנָּת אִשְׁתּוֹ - בֵּין שֶׁהָיָה הָאוֹמֵר אִישׁ בֵּין שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדָבָר זֶה שֶׁהוּא אֱמֶת, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא, וְאָסוּר לוֹ לָבוֹא עָלֶיהָ, וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם הוֹדָת לוֹ שֶׁזִּנָּת - תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ מַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא זִנָּת תַּחְתָּיו, אִם רָאָה אוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ תִּגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ. אֲבָל בְּדִבְרֵי אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ אֶלָּא עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.
יח אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת תַּחְתָּיו בִּרְצוֹנָהּ - אֵין מַשְׁגִּיחִין בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר, אֲבָל אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ, עִקָּר וְתוֹסֶפֶת, וְאִבְּדָה הַבְּלָיוֹת, שֶׁהֲרֵי הוֹדָת בִּזְנוּת. וְאִם הָיָה מַאֲמִינָהּ, וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרֶיהָ - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא. וְאֵין בֵּית דִּין כּוֹפִין אֶת הָאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּדָבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנֵי עֵדִים וְיָעִידוּ שֶׁזִּנָּת אֵשֶׁת זֶה בִּפְנֵיהֶן בִּרְצוֹנָהּ, וְאַחַר כָּךְ כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.
יט הָאִשָּׁה שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּאֹנֶס - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג) - הָא נִתְפְּשָׂה, מֻתֶּרֶת, בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ יִשְׂרָאֵל בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ גּוֹי. וְכָל שֶׁתְּחִלַּת בִּיאָתָהּ בְּאֹנֶס - אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפָהּ בְּרָצוֹן, וַאֲפִלּוּ אָמְרָה 'הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא אָנַס אוֹתִי הָיִיתִי שׂוֹכְרַתּוּ', הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁהַיֵּצֶר לְבָשָׁהּ; מִתְּחִלָּתָהּ בְּאֹנֶס הָיְתָה.
כא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה בַּעְלָהּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁשָּׁגְגָה אוֹ שֶׁנֶּאֶנְסָה - אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂת זוֹנָה מִכָּל מָקוֹם, וְהוּא אָסוּר בְּזוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה (יח,ז). כב וְאֶחָד אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה - כְּתֻבָּתָהּ קַיֶּמֶת, הָעִקָּר וְהַתּוֹסֶפֶת, וְלֹא הִפְסִידָה כְּלוּם, וְכוֹפִין אֶת הַכֹּהֵן לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ וּלְגָרְשָׁהּ.
כה אָמַר לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵין שָׁם מֵי שׂוֹטָה, וְחַיָּב לְהוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְאִם הוֹדָת שֶׁנִּסְתְּרָה אַחַר שֶׁהִתְרָה בָּהּ - תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וּלְפִיכָךְ מַשְׁבִּיעָהּ עַל זֶה, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ.


מעשים שוללי זכויות: עוברת על דת ושם רע
י מִי שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ - אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת. וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל דָּבָר מִמַּה שֶּׁאָבַד אוֹ נִגְנַב מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל שֶׁלָּהּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר נִכְסֵי מְלוֹג. וְלֹא הַמְּזַנָּה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ עַל דָּת יְהוּדִית, אוֹ הַיּוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע - אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת וְלֹא תְּנַאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. וְכָל אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת הַנִּמְצָא מִנְּדוּנְיָתָהּ וְיוֹצְאָה, וְאֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם כְּלוּם, לֹא מַה שֶּׁפָּחַת וְלֹא מַה שֶּׁאָבַד.
יא1 וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשָׂת אֶחָד מֵהֶן עָבְרָה עַל דָּת מֹשֶׁה: יוֹצְאָה בַּשּׁוּק וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ גָּלוּי, אוֹ שֶׁנּוֹדֶרֶת אוֹ נִשְׁבַּעַת וְאֵינָהּ מְקַיֶּמֶת, אוֹ שֶׁשִּׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְהִיא נִדָּה, אוֹ שֶׁאֵינָהּ קוֹצָה לָהּ חַלָּה, אוֹ שֶׁהֶאֱכִילָה אֶת בַּעְלָהּ דְּבָרִים אֲסוּרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּגוֹן שְׁקָצִים וּנְבֵלוֹת, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְעֻשָּׂרִין.
יא2 וְהֵיאַךְ יִוָּדַע דָּבָר זֶה? כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה לוֹ 'פֵּרוֹת אֵלּוּ - פְּלוֹנִי כֹּהֵן תִּקְּנָם לִי', וְ'עִסָּה זוֹ - פְּלוֹנִי הִפְרִישׁ לִי חַלָּתָהּ', וּ'פְלוֹנִי הֶחָכָם טִהֵר לִי אֶת הַכֶּתֶם', וְאַחַר שֶׁאָכַל אוֹ בָּא עָלֶיהָ, שָׁאַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְאָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים אֵלּוּ מֵעוֹלָם'. וְכֵן אִם הֻחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכוּנוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ 'טְהוֹרָה אָנִי', וּבָא עָלֶיהָ.
יב וְאֵי זוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית? הוּא מִנְהַג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשָׂת אֶחָד מֵהֶן עָבְרָה עַל דָּת יְהוּדִית: יוֹצְאָה לַשּׁוּק אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְאֵין עָלֶיהָ רְדִיד כִּשְׁאָר הַנָּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחְתָּהּ; אוֹ שֶׁהָיְתָה טוֹוָה בַּשּׁוּק וּוֶרֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ עַל פַּדַּחְתָּהּ אוֹ עַל לֶחְיָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשׂוֹת הַגּוֹיוֹת הַפְּרוּצוֹת; אוֹ שֶׁטּוֹוָה בַּשּׁוּק וּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים; אוֹ שֶׁהָיְתָה תּוֹבַעַת הַתַּשְׁמִישׁ מִבַּעְלָהּ בְּקוֹל רָם, עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אֲבִי בַּעְלָהּ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.
יג עֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁתִּהְיֶה הָאִשָּׁה חוֹגֶרֶת בְּסִנָּר תָּמִיד בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, מִשּׁוּם צְנִיעוּת; וְאִם לֹא חָגְרָה - אֵינָהּ עוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְלֹא הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ. וְכֵן אִם יָצְתָה בְּרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ מֵחָצֵר לְחָצֵר בְּתוֹךְ הַמָּבוֹי - הוֹאִיל וּשְׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחְתָּהּ, אֵינָהּ עוֹבֶרֶת עַל דָּת.
יד הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת - צְרִיכָה הַתְרָאָה וְעֵדִים, וְאַחַר כָּךְ תַּפְסִיד כְּתֻבָּתָהּ. עָבְרָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְיָדַע שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְהִתְרָה בָּהּ בְּלֹא עֵדִים, וְחָזְרָה וְעָבְרָה, הוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר 'עָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה', וְהִיא אוֹמֶרֶת 'לֹא עָבַרְתִּי כְּלָל', אוֹ 'לֹא הִתְרוּ בִּי' - אִם רָצָה לְהוֹצִיא, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן כְּתֻבָּה, אַחַר שֶׁתִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא עָבְרָה; שֶׁאִם תּוֹדֶה שֶׁעָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה, אֵין לָהּ כְּלוּם.
טו כֵּיצַד הִיא יוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע? כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֲבֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה בִּזְנוּת. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בֶּחָצֵר לְבַדָּהּ, וְרָאוּ רוֹכֵל יוֹצֵא, וְנִכְנְסוּ מִיָּד בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת מֵעַל הַמִּטָּה וְהִיא לוֹבֶשֶׁת הַמִּכְנָסַיִם אוֹ חוֹגֶרֶת אֵזוֹרָהּ, אוֹ שֶׁמָּצְאוּ רֹק לַח לְמַעְלָה מִן הַכִּלָּה; אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן יוֹצְאִין מִמָּקוֹם אָפֵל, אוֹ מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ; אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַשֵּׁק עַל פִּי חֲלוּקָהּ, אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְנַשְּׁקִין זֶה אֶת זֶה אוֹ מְגַפְּפִין זֶה אֶת זֶה, אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ זֶה אַחַר זֶה וְהִגִּיפוּ הַדְּלָתוֹת, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ - אִם רָצָה בַּעְלָהּ לְהוֹצִיאָהּ, תֵּצֵא, וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, וְאֵין זוֹ צְרִיכָה הַתְרָאָה.
טז עוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ דָּת יְהוּדִית, וְכֵן זוֹ שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר - אֵין כּוֹפִין אֶת הַבַּעַל לְהוֹצִיא, אֲבָל אִם רָצָה לְהוֹצִיא - מוֹצִיא. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא - אֵין לָהֶן כְּתֻבָּה; שֶׁהַכְּתֻבָּה - תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְלֹא הִקְפִּידוּ אֶלָּא עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת, אֲבָל אֵלּוּ הַפְּרוּצוֹת אֵין לָהֶן תַּקָּנָה זוֹ, אֶלָּא תִּהְיֶה קַלָּה וְקַלָּה לְהוֹצִיאָהּ.
אישה שזינתה
יז מִי שֶׁרָאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת, אוֹ שֶׁאָמְרָה לוֹ אַחַת מִקְּרוֹבוֹתָיו אוֹ מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ שֶׁהוּא מַאֲמִינָן וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דִּבְרֵיהֶן שֶׁזִּנָּת אִשְׁתּוֹ - בֵּין שֶׁהָיָה הָאוֹמֵר אִישׁ בֵּין שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדָבָר זֶה שֶׁהוּא אֱמֶת, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא, וְאָסוּר לוֹ לָבוֹא עָלֶיהָ, וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם הוֹדָת לוֹ שֶׁזִּנָּת - תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ מַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא זִנָּת תַּחְתָּיו, אִם רָאָה אוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ תִּגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ. אֲבָל בְּדִבְרֵי אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ אֶלָּא עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.
יח אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת תַּחְתָּיו בִּרְצוֹנָהּ - אֵין מַשְׁגִּיחִין בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר, אֲבָל אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ, עִקָּר וְתוֹסֶפֶת, וְאִבְּדָה הַבְּלָיוֹת, שֶׁהֲרֵי הוֹדָת בִּזְנוּת. וְאִם הָיָה מַאֲמִינָהּ, וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרֶיהָ - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא. וְאֵין בֵּית דִּין כּוֹפִין אֶת הָאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּדָבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנֵי עֵדִים וְיָעִידוּ שֶׁזִּנָּת אֵשֶׁת זֶה בִּפְנֵיהֶן בִּרְצוֹנָהּ, וְאַחַר כָּךְ כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.
יט הָאִשָּׁה שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּאֹנֶס - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג) - הָא נִתְפְּשָׂה, מֻתֶּרֶת, בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ יִשְׂרָאֵל בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ גּוֹי. וְכָל שֶׁתְּחִלַּת בִּיאָתָהּ בְּאֹנֶס - אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפָהּ בְּרָצוֹן, וַאֲפִלּוּ אָמְרָה 'הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא אָנַס אוֹתִי הָיִיתִי שׂוֹכְרַתּוּ', הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁהַיֵּצֶר לְבָשָׁהּ; מִתְּחִלָּתָהּ בְּאֹנֶס הָיְתָה.
כ נָשִׁים שֶׁגָּנְבוּ אוֹתָן לִסְטִים - הֲרֵי הֵן כִּשְׁבוּיוֹת, שֶׁהֵן אֲנוּסוֹת, וּמֻתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְאִם הִנִּיחוּם וְהָלְכוּ לַלִּסְטִים מֵעַצְמָן - הֲרֵי אֵלּוּ בְּרָצוֹן, וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְדִין הַשּׁוֹגֶגֶת וְדִין הַנֶּאֱנֶסֶת אֶחָד הוּא; שֶׁהַשְּׁגָגָה - צַד אֹנֶס יֵשׁ בָּהּ.
כא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה בַּעְלָהּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁשָּׁגְגָה אוֹ שֶׁנֶּאֶנְסָה - אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂת זוֹנָה מִכָּל מָקוֹם, וְהוּא אָסוּר בְּזוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה (יח,ז). כב וְאֶחָד אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה - כְּתֻבָּתָהּ קַיֶּמֶת, הָעִקָּר וְהַתּוֹסֶפֶת, וְלֹא הִפְסִידָה כְּלוּם, וְכוֹפִין אֶת הַכֹּהֵן לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ וּלְגָרְשָׁהּ.
כג אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ 'נֶאֱנַסְתִּי' אוֹ 'שָׁגַגְתִּי' 'וְנִבְעַלְתִּי לְאַחֵר' - אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר. וְאִם הָיְתָה נֶאֱמֶנֶת לוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָדָם שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל דְּבָרָיו - יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
סוטה
כד1 הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לְסֵתֶר בִּפְנֵי עֵדִים, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ, עַד שֶׁיַּשְׁקֶנָּה מֵי הַמָּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שׂוֹטָה (א,ב).
כד2 וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁיַּשְׁקֶנָּה - אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָצְאוּ דָּבָר מְכֹעָר; שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר מְכֹעָר יָתֵר מִזֶּה. וְהַיּוֹם, שֶׁאֵין שָׁם מֵי שׂוֹטָה, נֶאֶסְרָה עָלָיו אִסּוּר עוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת, שֶׁהֲרֵי מַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים גָּרְמוּ לָהּ לְהֵאָסֵר.
כה אָמַר לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵין שָׁם מֵי שׂוֹטָה, וְחַיָּב לְהוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְאִם הוֹדָת שֶׁנִּסְתְּרָה אַחַר שֶׁהִתְרָה בָּהּ - תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וּלְפִיכָךְ מַשְׁבִּיעָהּ עַל זֶה, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע