פרשת עקב - מה הקשר בין מעלת ארץ ישראל למצוותיה?

מאת: אהובה קליין

פרשת עקב פותחת בפסוקים:  "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ  לָתֶת לָךְ.  בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל הָעַמִּים:  לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.  וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל חֹלִי; וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא  יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ. וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ—לֹא תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ" [דברים ז', -  י"ב-י"ז]

ציורי תנ"ך/ ברכת הצאן, הבקר והתירוש והיצהר / ציירה:  אהובה קליין(c)

כל  הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בהפטרה אנחנו קוראים את דברי ישעיהו הנביא: להלן קטע מדברי הנביא:

"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ; גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.  הֵן עַל כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ; חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה" [ישעיהו מ"ט, י"ד-.י"ט]

השאלות הן:

א] מה פירוש המילה "עקב"- וכיצד הדבר מתבטא בפועל?

ב] מהי המעלה המיוחדת של ארץ ישראל?

ג] מהי האמת שעליה מנבא ישעיהו הנביא?

תשובות.

משמעות המילה "עקב" בהסבר  ובפועל.

על  פי רש"י –בשם תנחומא: המילה: "עקב"- אלו מצוות  קלות שאדם  דש בעקביו- כלומר אינו  נותן להן משקל רב בחשיבותן- כמו משליך אותן תחת עקביו.

ה"נתיבות שלום",  מביא דוגמא מדבריו של דוד המלך האומר:

"לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע--    עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי".[ תהלים מ"ט, ו'] –כאן דוד המלך מתיירא  מיום הדין ואומר: ריבונו של עולם איני מתיירא ממצוות חמורות  בתורה אני ,דווקא, מתיירא מהמצוות הקלות שבני אדם נוהגים להשליכן תחת עקביהם  ושואל ה"נתיבות שלום": הרי היה צריך לכתוב שהכוונה למצוות שאדם מזלזל בהן, אם כן מדוע נכתבו מצוות אלה בלשון: "עֵקֶב"? ומדוע השכר על זה רוחני שה' יאהב את היהודי?

ה"נתיבות שלום" מביא הסבר מעניין על פי הרב הקדוש מרוז'ין: הפסוק מתחיל במילה: "וְהָיָה עֵקֶב .." והמילה: "וְהָיָה" – לשון שמחה וגם ראשי תיבות של הפסוק : "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ." [תהלים צ"ו, י"א]

"עֵקֶב"- מורה על דורות אחרונים של "עקבתא דמשיחא"- כי נשמות ישראל הם קומה שלמה - וכמו שבקומת האדם יש חלקים- היינו:- ראש גוף , רגליים - כך הדבר גם בנשמות ישראל:

הראש - יש בו ראייה ושמיעה  מוחשית. וגם ראיה ושמיעה שכלית.

הגוף - בו משכן הלב שאינו כולל ראיה ושמיעה מוחשית - אבל יש בו ראיה ושמיעה שכלית כנאמר: בבקשתו של שלמה המלך מה':  בספר מלכים א' (פרק ג', פסוק ט')

לתת לו "לב שומע" (או לב מבין) כדי לשפוט את העם ולהבין בין טוב לרע.

אבל החלק האחרון: זה הרגליים - אין בהם קשר לראייה ,או לשמיעה לא מוחשית ולא שכלית - כך זה בנשמת הדורות.

לפי  שהדורות הקדומים היו: נשמותיהם בבחינת ראש - שהיה בהם ראיה ושמיעה - היינו -שראו אלוקות ושמעו את דבר ה' ואילו הדורות המאוחרים  יותר היו בבחינת  הגוף,  כלומר: "לב שומע" שכבר לא היה אצלם ראייה ממש - אבל היה בהם: רק תא של ראייה ושמיעה שכלית.

הדורות האחרונים ממש הם: בבחינת רגליים - שאינם רואים ואינם שומעים וברגליים עצמם - החלק הנמוך ביותר –הוא העקב- שהם הדורות של עקבתא דמשיחא - כלומר: ההסתר גדול בהם כל כך- שאין הם רואים ואין הם שומעים!

אבל כל מה שיש בהם בכל זאת זה : כוח האמונה. למרות שבתקופה זו בעקבתא דמשיחא - ההסתר כה רב  וכאן משמעות המילה: "והיה"- המבטאת שמחה בשמים  לפני בורא עולם. שאפילו בתקופה זו של ירידה רוחנית כה גדולה עם ישראל ישמע בכוח האמונה ! דבר שיהווה שמחה בשמים!

על זה - יש מידה כנגד מידה: ה' אוהב ומברך את עם ישראל-כנאמר:

"וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ"- לפי שבדורות האחרונים ניכרת מתוך כוח האמונה  של עם ישראל- גודל אהבת ה' של העם- למרות החשכה הרוחנית-שבו הוא שקוע.

הרעיון הזה  של ירידת הדורות מתבטא בעונש של הנחש שה' אמר לנחש:

"הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב".[בראשית ג' ט"ו]

ההסבר: בדורות הקודמים שהיו בבחינת ראש - שראו ושמעו - ידם הייתה על העליונה: "...וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב".

אבל בתקופת  עקבתא דמשיחא- זה- עקב- לפי  שיש הרבה  הסתר בדור הזה-   אז קורה מצב הפוך : יד הנחש על העליונה!  הנחש הוא היצר הרע.

מעניין כי בתורה מוזכר  לראשונה הביטוי: "עקב" כאשר ה' מברך את אברהם :

לאחר שעמד בניסיון העקדה: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי".[בראשית כ"ב, י"ח] כאן זה במשמעות: תמורה.

עוד נאמר: "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים" [משלי כ"ב, ד'].

"מצודת דוד"  מבאר: "עקב" - סוף הענווה היא יראת ה',  כלומר: הענווה תסבב היראה, כי כשיכיר האדם-בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום, ותבוא בלבו יראת הרוממות, וימצא עושר וכבוד וחיים.

להלן דוגמא על צדיק שלא  זלזל  בשום מצווה:

"מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה דר בעיר אחת בדרום והלכו לשם אנשים להתפרנס והיו בידיהם שתי  סאין של שעורים והפקידו אצלו ושכחו אותן [אצלו]. הלכו להם- והיה ר' פנחס בן יאיר זורע אותן  בכל  שנה ועושה אותן גורן וכונסן ]אוספם]. אחרי  שבע שנים- הלכו  אותם חברים לשם לתבוע את השעורים ולהחזירן להם. מיד  הכיר אותם ר' פנחס בן יאיר אמר להם: הביאו גמלים וחמורים ובאו וטלו אוצרותיכם" [דברים רבה, ג', ה']

מעלתה המיוחדת של ארץ ישראל.

בגמרא [כתובות] נאמר: "כל הדר בארץ ישראל- דומה כמי שיש לו  אלוה, וכל הדר בחוץ לארץ דומה  כמו שאין לו אלוה"

ארץ ישראל היא כארמון מלוכה  וכשם שבתוך ארמון המלוכה אין משרתי המלך יכולים לעשות כל העולה על רוחם  ואינם יכולים לפעול בניגוד  לחוקי המלוכה- כי אחרת יורחקו מהארמון בדרך זו  או אחרת- כך גם ארץ הקודש היא  מיוחדת  מבורכת בכל טוב—"ארץ זבת חלב ודבש" וממנה נובע שפע רב לכל רחבי תבל  ואלוקים בה מתבונן יומם וליל ומשגיח כנאמר:

"כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם:  אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־ זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.  וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה מָּיִם.  אֶרֶץ, אֲשֶׁר־ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י' - י"ג]

לכן כל החוטא בתוך הארץ- חוטא במעונו של הקב"ה- הוא אף מסכן את עצמו ואת חייו ,אך אם הוא- מקיים את חוקי ה' והמצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- הוא זוכה לחיים טובים ומבורכים.

מעניינים דברי המשנה: "רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים, וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, כָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין": [מסכת אבות, פרק: ב', א']

מעניין במיוחד - כי ארץ ישראל מדוברת הכי הרבה בחדשות בכל אמצעי התקשורת בעולם - עליה תמיד כולם מביטים והיא תופשת כותרות בעיתוני העולם. וזאת למרות גודלה הזעיר במפת העולם.

חז"ל טוענים כי אפילו האוויר בארץ הקדושה שלנו - הוא מחכים בנוסף מכפר ומזכה את האדם להתעלות רוחנית גבוהה, ולכן משה רבינו השתוקק רבות להיכנס לארץ ישראל - כי בארץ היה יכול  לקיים את מצוותיה המיוחדות וכך היה מתעלה ביתר שאת- ברמתו הרוחנית.

דברי האמת  של ישעיהו הנביא לעם ישראל ובפרט לציון:

דברי ישעיהו הנביא בהפטרה: הם כאילו המשך דברי משה על-חשיבות  ארץ ישראל המחוברת למצוותיה , אומר ישעיהו הנביא:

"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי.  הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן־ בִּטְנָהּ; גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ"[ישעיהו מ"ט, יד]

והוא שואל: וכי ניתן  לתאר- שאישה תשכח את תינוקה? הרי אלוקים לעולם אינו שוכח את ציון שהיא מקום המקדש!

הנה הוא מנבא משהו שמתגשם בימים אלה ממש: "מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ". [להלן: מ"ט, י"ז]

בפיו דברי נחמה לעם ישראל באומרו:

"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי"  עוד יבואו לציון מלכים  וישתחוו לה'. הנביא מבקש מעם ישראל להביט אל אבותינו:

"הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם:  כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהו"ּ.[ישעיהו, נ"א, ב']

לסיכום לאור האמור לעיל, ארץ ישראל  והתורה ועם ישראל - אחד הם וככל שנשמור את המצוות והחוקים -כך נזכה לחיים טובים ומבורכים בארץ הזאת.

יהי רצון שנשכיל להתחבר לדברי משה ולנביאי האמת דוגמת  ישעיהו.

עוד יבואו עלינו ימי אחדות ואהבת חינם – ימים של שמחה כדברי הנביא:

"כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" [ישעיהו נ"א, ג']