כנפי יונה- פרשת דברים תשפ"ו
| 15/7/2026
בסימנא טבא ספר דברים
ראש חודש אב הוא יום טוב כמו כל ראש חודש שהיו מקריבים בו קורבן מוסף.
לכן מותר בראש חודש אב לאכול בשר ולשתות יין ואף לשמוע בו מוסיקה עם כלי שיר. כמו שנהג הגאון המקובל הרדב״ז רבו של רבו של האר״י הקדוש
שבחודש ניסן אחרי חג הפסח המשיך להסתפר ולהתגלח עד ראש חודש אייר על אף תקופת העומר מהטעם שימים אלה ימים טובים ואין אומרים בהם תחנון, ואין נוהגים בהם אבלות ולכך ראש חודש לא פחות
שבת חזון השבת הקרובה אין נוהגים בשבת במנהגי אבלות אוכלים בשר ושותים יין ואף לובשים מכובס ובגדי שבת יפים.
לספרדים כל החומרות ומנהגי אבלות החל מיום ראשון הבא שהוא שבוע שחל בו ט באב, כגון אסור בתספורת תגלחת בגדים מכובסים וכו
ט באב נחרבו שני בתי מקדש הראשון והשני באותו יום.
משנכנס אב ממעטין בשמחה, כי על שנאת חינם נחרבו בתי המקדש וגלו ישראל מעל אדמתם.
ובזמן הזה לצערנו הרב המחלוקת מרימה ראש ומי שמוביל אותה אלה חברי כנסת שצועקים מול המצלמות והתקשורת מלבה אש
וכל זאת לקדם את עצמם בפריימריז ולא אכפת להם מאש המחלוקת בתוך העם ולאחר מכן אומרים על אחרים מסיתים בעם אוי לדור שאלה נבחריו..
אם היה לי כח הייתי מתיר לשמוע מוסיקה בשבוע שחל בו ט באב ולא לשמוע את התקשורת והפוליטיקאים שזורעים שנאה בעם,
ראוי לכל אדם חכם להבין שהאמת נעדרת כמו שאומר הנביא ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
להצלחת חיילי ישראל ויהי רצון יקום מנהיג חדש שידע לאחד את העם אמן.
פרשת דברים
"הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃"
כאן עולה השאלה, למה התורה האריכה חכמים, נבונים, וידועים לשבטיכם ? מה הטעם ?
וידועים לשבטיכם אומר רש"י: שהם נכרים לכם, שאם בא לפני אדם מעוטף בטליתו ואיני יודע מי הוא וכו', ואם הגון הוא וכו'.
מכאן ניתן ללמוד שמשה רבנו למעשה אומר אל תסתכלו למראה החיצוני בשום אופן לא.
ובמילים אחרות, אם משה רבנו, שהוא אדון כל הנביאים, אומר ואיני יודע מי הוא או אם הוא הגון להיות רב אין הכוונה שמשה לא יודע באמת.
אלא ש הכוונה בדבריו שהוא בא ללמד אותנו לא להסתכל במראה החיצוני, כי הוא מטעה ואינו אמיתי.
משמע, אדם לבוש חליפת פראק (אגב, פראק ר"ת פה רק אני קובע) ומגבעת וזקן ארוך לא בהכרח שהוא רב וראוי והגון שיעמוד בראשיכם, בשום אופן לא! ועל כן אל תטעו במראה!
לצערנו אנשים נופלים ושופטים על פי המראה,
אדרבה, רב המבחן בראש ובראשונה מהיכרות אישית שהציבור יודעים שהרב גדל בתורה מקטנות, והוא הבן של פלוני והוא גדל בתורה וואחר עמל הפך לתלמיד חכם
כך בקי בהלכה ובחדרי התורה, ורק אז ייחשב לרב והוא ורק הוא יעמוד בראשיכם.
(טז) "ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמור: שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק בין איש לבין אחיו ובין גרו"
כעת נשאל, מהו שמוע בין אחיכם ?
תשובה: דיין/שופט אסור לו בשום אופן לשמוע טענות של בעל דין אחד לא בנוכחות בעל דין השני.
שכן, אם שמע טענות צד אחד לפני המשפט בעל כורחו ייטה לטובתו, כי עבר על לא תעשה מן התורה, ולכן לא יהיה משפט צדק.
והטעם כיוון שהשופט שמע צד אחד בלי התנגדות הצד השני, נכנס בלבו של השופט שהצדק איתו.
ואז, כאשר ישמע ביום הדיון את הצד השני הוא מראש כבר קיבל החלטה המצדדת בטענת הראשון ששמע אותו לבד.
לכן נאמר בפסוק: שמוע בין אחיכם.
(יז) "לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול תשמעון, לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלוהים הוא, והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו"
ושוב נברר, מהו לא תכירו פנים במשפט ?
תשובה: אסור לשופט לחייך לבעל דין אחד ולבעל דין אחר לא.
שהרי, בכך הוא גורם שיסתמו כל טענות הצד שנגד, שאומר בליבו השופט הזה מכיר אותו, ולכן הוא מחייך לו, ולכך הסיכוי שאנצח במשפט קלוש עד אפסי.
לפי זה, זו אזהרה לשופט לבל יכיר פנים.
הכרת פנים היא גם בחוסר שוויון בין הצדדים. לדוגמה: השופט שומע ביתר קשב לצד אחד, ולצד השני פחות.
חשוב שנזכור לעשות מאמן יום בשבוע יקבל אדם על עצמו לא לדבר לשון הרע או אפילו חצי יום
שבת שלום ומבורך !
שתפו אחרים ותזכו להיות מזכי הרבים מצווה יקרה מאוד ושכרה גדול.
דברי התורה לעילוי נשמת:
אמא יקרה שושנה זוריה בת שמחה ז״ל
לעילוי נשמת אבא יקר חיים ברבי בן חביבה, אחיו בנימין קרעי בן חביבה
סבא יקר יהודה קרעי בן נג'ימה כ״א אב יום פקודת שנתו.
סבא דוד סבן בן סולטנא, יום כ״ב אב יום פקודת שנתו
חביבה קרעי בת פלילה
שמיחה סבן בת פלילה
חתאתו יעקוטה כאיו בני ג׳ירייה בת מסעדה
יהודית חיים דוד בני יעקוטה
להבדיל רפוא״ש לגב׳ שיינה דבורה שלווה בת שושנה, שי יצחק בן רחל, יוסף שמעון בן שרה, יעל בת דנה, נילי רחל בת יהודית.
פרנסה בעושר וכבוד ליהודה רפאלי בן זמירה אהובה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
