"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

(במדבר יג, ב)

כידוע, עיקר עניינה של פרשת שלח הוא בחטא המרגלים ועונשו. אך ידועה גם התמיהה, היכן בדיוק חטאו המרגלים? והרי לשם כך בדיוק נשלחו, לחזור ולומר את דעתם והתרשמותם, וכך עשו, ולמעשה מילאו את שליחותם (ומה ציפו מהם, שיחזרו ויאמרו דברים טובים וחיוביים שאינם משקפים את דעתם ואינם מאמינים בהם?).

כמה תשובות נאמרו על שאלה זו, ונראה לעניות דעתי להוסיף הסבר, על פי המעשה המסופר במסכת תמיד (דף לב, א - מתורגם) על אלכסנדר מוקדון, שפנה לזקני הנגב ואמר להם - רוצה אני ללכת למדינת אפריקי. אמרו לו זקני הנגב, אינך יכול ללכת לשם, כי בינינו לבין אפריקי מפסיקים "הרי החושך". השיב להם אלכסנדר, לא שאלתי אתכם אם אני יכול ללכת, אני החלטתי שאני הולך. רק שאלתי אתכם, איך הולכים, (ובמילים אחרות - אין אפשרות שלא אלך, וכי על כך שאלתי אתכם? אלא שאלתי אליכם היא מה אעשה כדי ללכת!) כששמעו כך חכמי הנגב, השיבו לו תשובה מפורטת כיצד ניתן להגיע: יש לקחת חמורים מסוג כזה וכזה, לשים עליהם חבלים כאלה וכאלה וכו', כמפורט שם בגמרא. וכך אכן הגיע לבסוף ליעדו.

ויש להבין, מה מטרת סיפור זה ומה מוסר ההשכל שלו?

אלא שהמסר כאן הוא כך: יש בחיים אתגרים קשים, שנראים כבלתי אפשריים, היכולת לצלוח אתגרים כאלה, תלויה במידה רבה בגישה מלכתחילה: מי ששואל "האם ניתן להגיע" - לא יגיע, אך מי שנחוש בדעתו  וברור לו שיגיע, וכל שאלתו היא רק "איך" (כפי שחידד אלכסנדר מוקדון - לא שאלתי האם, שאלתי איך..) - אדם כזה אכן ימצא את הדרך ויגיע. זה היה סוד כוחו של אלכסנדר מוקדון - לא לשאול "אם", אלא לשאול "איך", ובזכות כך מצא את הדרך, שנראתה מלכתחילה בלתי אפשרית.

והדברים נוגעים גם לענייננו: המרגלים לא נשלחו מעולם לברר בנוגע לשאלה: האם ניתן להיכנס לארץ ישראל. בתחילת הפרשה הקב"ה אומר למשה רבינו: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" - העובדה שאני נותן את ארץ כנען לבני ישראל, היא עובדה מוגמרת וידועה. את העניין הזה אין להעמיד בספק בשום דרך, וכל המטרה של המרגלים איך רק לברר את ה"איך" ולא את ה"האם".

משעה שהקב"ה מבטיח לעם ישראל להביאם לארץ ישראל ולהתייצב לצידם, כל השאלה צריכה להיות רק "איך" - אם יושבי הארץ יושבים במבצרים, יעשו כך, ואם יושבים בפרזים, יעשו כך. איש מעולם לא שלח את המרגלים כדי להטיל ספקות בהבטחותיו של הקב"ה, אלא לשאול, כאלכסנדר מוקדון - "כיצד ניתן להיכנס" ולא לברר "האם ניתן להיכנס". ואילו המרגלים, בסופו של דבר חזרו וריפו את ידי העם, ואמרו (במדבר יג, לא): "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"! זה היה חטאם הגדול - הם כפרו בהבטחת הקב"ה, ולשם כך מעולם לא נשלחו.

מהאתר: לימוד יומי - https://limudyomi.com/