במדרש רבה מובא שמשה רבנו השקה לא רק את צאן בנות יתרו, אלא אף את צאן הרועים. לא כתוב בתורה שמשה עשה מאומה כלפי הרועים, לא לטוב ולא לרע, אך טורחת התורה להפוך מילת 'צאנן' ל'צאנם' להורות שהשקה גם את צאן הרועים. על כך יש לתמוה: וכי נכון הוא שישקה את צאן הרועים שבאו וגרשו את הבנות? והתשובה: ודאי שכן. אף בשעה שהרועים ראויים ליחס מעניש על מעשיהם, הרי יש לשאול 'וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ' (שמואל ב כד, יז). אין זה הוגן להעניש את הצאן עבור מעשי רועיהם.

מכאן יסוד חשוב עד מאוד: גם בשעת הענשה עלינו להקפיד שהעונש לא יפגע באחרים שאינם צריכים להיענש על מעשי החוטאים. הרועים מגרשים את בנות יתרו, אך אין זה אומר שלצאנם מגיע להישאר בצמא.

לפרטים והזמנות ספרי כתר למלך

[email protected]

https://www.eretzhemdah.org/publications.asp?lang=he&pageid=30&cat=2