תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשת ויגש

מד,יח: כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה: ועתה חזרו משפטיך להיות דומים למשפטי פרעה.

כי נכבד אני כמוך, ואני נכבד כפרעה  רבך שאתה נשבע לו ... ואבי נכבד כפרעה רבך. הלוא אני נשבע בחיי ראשו של אבי ואיני משקר ... אולי לא שמעת ולא הוגד לך כי מלכים ומושלים אנו כמותך בארץ כנען [תרגום ירושלמי].

מה,ד: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ: גשו נא אלי וראו כריתת מילתי, ונגשו.

מה,יד: וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן--בָּכָה, עַל-צַוָּארָיו: ונפל על מחשוף צווארי בנימין אחיו ובכה, שראה שעתיד בית המקדש להיות נבנה בחלקו של בנימין, ועתיד להיחרב פעמיים. ובנימים בכה על מחשוף צווארו של יוסף, שראה שמשכן שילה העתיד להיות בחלקו יוסף, ועתיד להיחרב.

מה,כד: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ: ואמר להם: אל תריבו על דבר מכירתי, פן יכעסו עליכם עוברי הדרך.

מה,כז: וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: ושרתה רוח הנבואה, שהסתלקה ממנו בעת מכרם את יוסף, ושבה אל יעקב אביהם.

מה,כח: וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, רַב עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי: ואמר ישראל: טובות רבות עשה ה' עמי – הצילנו מידי עשו ומידי לבן ומידי הכנענים שרדפו אחרי, ונחמות רבות ראיתי וציפיתי לראות, ולזאת לא ציפיתי – שעדיין יוסף בני חי.

מו,יג: וּבְנֵי, יִשָּׂשכָר--תּוֹלָע וּפֻוָה, וְיוֹב וְשִׁמְרֹן: ובני יששכר – חכמים ובעלי חשבון.

מו,יד: וּבְנֵי, זְבֻלוּן--סֶרֶד וְאֵלוֹן, וְיַחְלְאֵל: ובני זבולון – תגרים, בעלי מסחר, מפרנסים את אחיהם בני יששכר, ומקבלים שכר כמותם.

מו,כג: וּבְנֵי-דָן, חֻשִׁים: ובני דן – זריזים ואומנים, ואין סכום למספרם.

מז,ז: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב, אֶת-פַּרְעֹה: וברך יעקב את פרעה, ואמר: יהי רצון שיתמלאו מי הנילוס ויסור הרעב מן העולם בימיך.

מז,ט: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה:  מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם: מעטים ורעים היו ימי שני חיי, שמנעורי ברחתי מפני עשו אחי, וגרתי בארץ שאינה שלי, ועתה, בעת זקנתי, ירדתי לגור פה.

מז,כא: וְאֶת-הָעָם--הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים: ואת עם הכפרים העביר לערים, ועם הערים העביר לכפרים, בגלל אחי יוסף, שלא ייקראו גולים.

מז,כז: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן: וישב ישראל בארץ מצרים, ובנו להם בתי מדרשות והיכלות בארץ גושן.