הישן במטוס או באוטובוס אינו צריך לחלוץ מנעליו לפני השינה.

הרב שי טחן

איתא במסכת יומא (דף עח עמוד ב): "האי מאן דבעי למטעם טעמא דמיתותא ליסיים מסאני ולגני". דהיינו מי שרוצה לטעום טעם מיתה ישן עם מנעליו. והובא להלכה בבן איש חי (שנה ב' פרשת פנחס אות טז), ובכף החיים חלק יורה דעה (סימן קטז אות ריא), ובשו"ת יביע אומר חלק ט' (חלק אורח חיים סימן צה אות כג).

והגאון רב בצלאל שטרן (אהלך באמיתך פרק יב אות כח) כתב שהנוסע ברכבת או באוירון אינו צריך להסיר מנעליו כשרוצה לישון בישיבה, אבל המשכיב עצמו לישון צריך לחלוץ.

ובספר זבחי צדק (ח״ב סימן קטז ס״ק קסב) חידש שדבר זה נאמר רק במנעלים שהיו להם בזמן הגמרא שהיו קושרים ברגליהם, מה שאין כן במנעלים שלנו שאינם קשורים כל כך לית לן בה. והגר״ע יוסף (יבי״א ח״ט או״ח סימ צה, כג) הניח דברי הזבחי צדק בצ״ע.