והקריתם לכם ערים, ערי מקלט תהיינה לכם, ונס שמה רוצח - מכה נפש בשגגה" (במדבר ל"ה/יא').

בני ישראל מצווים להקצות ערי מקלט לשימוש הרוצח בשגגה, משם יצא רק במות הכהן הגדול. עיר המקלט מספקת הגנה לרוצח מפני גואל הדם והוא יכול לשבת שם עם משפחתו (אם רצונה לבוא עימו).

הגמרא, במסכת מכות, אומרת שהרוצח אינו יוצא מעיר המקלט לעולם ואין מוציאים אותו אפילו לעדות. הדבר נראה תמוה: מדוע שלא יצא לשעה קלה לשם עשיית מעשה טוב? אולי תהא זו שעתו דווקא להציל נפש מישראל, או להביא תשועה לעם ישראל?

ההסבר לכך הוא שהרוצח בשגגה מורחק מן החברה ושוהה באחת מערי הלווים, שהם מובילים את הצד הרוחני של העם ומכאן שיוכל בוודאי ללמוד מדרכיהם ולשפר את מעשיו.

המטרה העיקרית בנתינת האפשרות לרוצח בשגגה לנוס לעיר מקלט היא, כדי לזכך ולטהר אותו מהמצב ואווירת החטא בהם הוא שרוי עקב המעשה שעשה. כאשר הוא מתנתק מן העבר ועובר לשהות עם השבט הנבחר לייצג את עבודת הקודש, נוצר סביבו אקלים חדש אשר משפיע אמנם על הצלתו הגופנית אך יותר מכך - על מצבו הרוחני. בעיר המקלט ניתנת לו ההזדמנות ללמוד תורה, להכיר את הדרך הנכונה לחיים תקינים עפ"י ההוראות, החוקים והמשפטים שבתורה, ולקבל על עצמו לשפר בעקבות כך את דרכיו. אך, אם יצא מעיר המקלט וינתק עצמו מאותה אווירה רוחנית חיובית, תהיה לגואל הדם עילה לומר שבעקבות התנתקותו של הרוצח בשגגה מן החיים הרוחניים, יש הצדקה לגואל הדם לקחת ממנו גם את החיים הגופניים.

התורה, אם כן, היא כעיר מקלט השומרת על חיינו לבל נשגה ונחרוג מהתנהגות נאותה. כל הפורש ממנה נותן עילה ליצר הרע להוביל אותו למעשים רעים ופסולים העלולים להוציאו מן העולם. על כן, על כל אחד מאיתנו ללמוד מכך שעלינו להיות מחוברים לתורתנו הקדושה, שהיא תורת חיים, המצילה חיים ועוזרת להאריך חיים כעיר מקלט. כנאמר: "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה".

   דוד דרומר

אתר אינטרנט:  http://www.2all.co.il/web/Sites13/hy3/DEFAULT.asp