פרשת לך-לך מדוע אברהם – הוא אבי האומה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו ראשיתה בניסיון הראשון שעובר  אברהם אבינו - אחת מעשרה  ניסיונות שעבר בהצלחה , וכך מתארת הפרשה את  הדבר:

" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל,

 וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.  וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.  וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו". 

[בראשית י"ב, א'- ח']

ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם  לעזוב את מקום הולדתו../ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)

ההפטרה המצורפת לפרשה - היא בספר ישעיהו [פרק: מ'- מ"א]

להלן  דברי הפתיחה של ישעיהו הנביא אל עם ישראל:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.  הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ. נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה.  וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ.  וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ". [ישעיהו פרק: מ', כ"ז- עד פרק מ"א סוף פסוק ט"ז]

השאלות הן:

א] מי היה אברהם -  ומדוע נחשב לאבי האומה?

ב] מה הקשר בין דברי ישעיהו הנביא לפרשה זו?

תשובות.

אברהם אבינו-הוא  אבי האומה.

הקורא את הסיומת של פרשת נח - מבחין בפרטים המתארים את זהותו של אברהם – ומשפחתו כפי שכתוב:

"וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת לוֹט.  וַיָּמָת הָרָן, עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.  וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים:  שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.  וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה:  אֵין לָהּ, וָלָד.  וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן".[להלן פרק י"א, כ"ז- ל"ב]

אביו של אברהם היה : תרח והיו לאברהם עוד שני אחים: נחור והרן. הרן הוליד את לוט. שם אשת אברהם הייתה: שרי וכעת לאחר שנטשו את אור כשדים הם אכן הגיעו לחרן..

אביו של אברהם היה עוסק בעבודת אלילים.

על פי אגדת חז"ל: לאביו של אברהם-הייתה חנות   פסלים, באחת הימים נעדר מהחנות וביקש מאברהם שיהיה נוכח בחנות- הגיע אדם אל החנות ורצה להשתחוות לאליל, אמר לו אברהם: "בן כמה אתה בן אדם?" השיב לו האיש: "בן שישים שנה אנוכי", אמר אברהם:

"בן שישים מבקש להשתחוות לפסל בן יומו"?  נכנסו הדברים בלב האיש פנה והלך לו"

לאחר מכן באה ישישה אחת אל אברם ובקשה פסל גדול כדי לעובדו, אמר לה אברם: "שמעי לדברי והקשיבי, הפסלים האלה בכל הגדלים לא יועילו דבר" סיפרה לו הישישה כי אמש גנבו ממנה את  הפסלים שלה ולא נשאר בביתה, אף לא אחד. אמר לה אברם: "אם פסילייך לא הצילו את עצמם, כיצד תבקשי לעבוד ולהשתחוות להם?" האישה הבינה זאת ושאלה את אברם: "וכי את מי נכון לעבוד?"

סיפר לה אברם כי ה' הוא אלוקי הארץ ואותו ראוי לעבוד - כי בידו כל חי ולימד אותה את דרכי ה', הודתה לו האישה וברכה אותו  והלכה לדרכה.

בהמשך באה אישה נוספת והביאה מנחה לפסלים - לאחר שהלכה לביתה אברם הגיש את המנחה לפסלים - אך הם לא אכלו דבר.

לבסוף אברם החליט - כן אין להם רוח חיים וחשב: אוי לאבי ולביתו ולכל הדור הזה - כי הולכים הם אחרי ההבל ועובדים לעץ ולאבן , מיד הרס אברם את כל הצלמים לרסיסים ,פרט לפסל הגדול ביותר שהניח לתוך כף ידו מקל . כאשר שב אביו לחנות כעס  מאד  בראותו את כל הפסלים שבורים, אמר אברם לאביו: ,"קמו כל הפסלים לאכול מן המנחה ,אך כעס מאד הפסל הגדול על שלא חיכו לו שיאכל ראשון מיד קם ושבר את כולם ולכן המקל עדיין נשאר  בידו"

אברם גילה את אלוקים ,למרות שבא מבית של עובדי  עבודה זרה זאת הייתה גדולתו - אך הוא לא הסתפק בכך ,אלא הפיץ את האמונה באל אחד לרבים.

עשרה ניסיונות התנסה אברם על ידי ה' ועמד בכולם וכאן מופיע הניסיון הראשון - אברם מצווה ללכת אל ארץ שאינו מכיר- לוקח את כל פמלייתו לכנען וכך  הוא מפיץ את האמונה בה'   בקרב יושבי הארץ.

רבינו בחיי מביא מסר חשוב מתוך מדרש לספר משלי:

שלמה המלך מזהיר: "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" [מדרש משל י"ג, כ')

הכוונה: כי אדם  צריך להשתדל  להתייגע  בהליכה למצוא אנשים חכמים –להתחבר וללמוד  מחכמתם  ויעשה עצמו טפל   להם ומחשיב אותם כאלופים העומדים בראש ואם יש לו  מידה זו- ברור שהוא רק יחכים, ואילו אם הוא אינו חכם - ילך בחברת כסילים- ויהיה להם ראש לרוע  -כלומר ישבר- יושפע מהם לרעה- ויגיע לעסוק במעשים רעים.

ידוע כי הנהנה מהחכם - בהתחברו אליו אין הדבר מחסיר מחכמת החכם דבר!

לכן נמשלה התורה לנר כדברי דוד המלך:" נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי."[תהלים קי"ט, ק"ה] לפי שמהנר- הכול נהנים ממנו ואין הנר נפגע מכך ואין  מחסיר מאורו כלל!

משל למה הדבר דומה? הולך אדם לחנות בשמים כל ריחות הבשמים נספגים בו ובבגדיו- למרות שלא קנה דבר- וזו הכוונה לחכם שהולך אל החכמים ונהיה חכם ולעומתו ההולך לכסילים - נפגע ונשבר כי מתחבר אל רמתם.

לעניות דעתי, על פי מדרש זה ניתן ללמוד- כי אברהם לא רק  שימש אור לכל האנשים מרחוק - הוא לא חיכה שהם יבואו אליו - אלא הוא הלך אליהם וקירב אותם לאמונה.

לכן אין זה פלא לאחר שגם  קיים  את הברית ,ה' הבטיח לו את ארץ ישראל וגם את ברכת הבנים והכתיר אותו בתואר  אב המון גויים ככתוב:

"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב־ הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ".[להלן , י"ז, ה']

הקשר לנבואת הנביא ישעיהו:

ישעיהו הנביא מדגיש את –חשיבות הכרת ה' ואת האמונה בו בלבד בדומה לאברהם שבטח רק בה' -לאורך כל הדרך והיה מגייר את הרחוקים ושרה הייתה מגיירת  את הנשים לכן אין זה פלא שזכה לתואר: "אבי האומה" והראשון שזכה  להבטחת ארץ ישראל רק לעם ישראל!

ועל כן  הנביא מזכיר אותו ואומר: "וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי" [להלן מ"א, ח']

אומר הנביא: הרי ה' הוא מקור הכוח בעולם  בעצמו – לא די שהוא  אינו מתעייף  לעולם ,אלא מעניק כוח אפילו לַיָּעֵף -לאנשים שאפילו כבר אינם צעירים ואילו לצעירים שאינם בעלי אמונה- דווקא נחלשים ועייפים.

לסיכום, לאור האמור לעיל- אברהם ראוי להיקרא : אבי האומה לפי שהיה הראשון שגילה את האמונה בה' ולא הסתפק בכך, אלא הוא ושרה הפיצו את האמונה ברבים, אברהם גייר את הגברים ושרה את הנשים הוא עמד בעשרה ניסיונות ואף זכה להתברך. אשרינו ומה טוב חלקנו שזכינו  להיות  ממשיכי דרכו ויהי רצון שנתחזק באמונה בה' ונתחבר לתורה ונזכה לאחדות העם כדברי ישעיהו הנביא:

"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, יַעְזֹרוּ; וּלְאָחִיו, יֹאמַר חֲזָק".[להלן מ"א, ו'] אמן ואמן,