העקידה וראש השנה
'מיד "ויקרא אברהם את שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה". א"ר ירמיה: אמר לו: רבונו של עולם, גלוי היה לפניך שהיה לי מה להשיבך כשאמרת לי לקרב את יצחק; אילו השבתי אותך לא היה לך מה להשיבני; שהייתי אומר לך: אתמול אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כ"א י"ב), ועכשיו אתה אומר לי לשחטו?! ולא השבתי אותך אלא עשיתי עצמי כאלם וכחרש, "ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו" (תהלים ל"ח י"ד), כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם, כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה לא (תשוה) [תשים] להם. "ויקרא אברהם את שם המקום [ההוא] ה' יראה אשר יאמר היום" [וגו'] (בראשית שם), מהו "היום"? כהיום, מפני שר"ה היה. אמר לו הקב"ה: וכך אני עושה. אמר לו אברהם: השבע לי! מיד "בי נשבעתי נאם ה'” (שם שם ט"ז), הוי "בחדש השביעי", אמר רבי ברכיה: בירחא דשבועתא' (פסיקתא רבתי, מ). חז"ל דרשו שהעקידה היתה בר"ה, מזה שה' נשבע לאברהם, ודרשו את החודש השביעי כעין שנאמר חודש השבועה; וכן דרשו שאמר ש"ה' יראה" את העקידה לדורות וכך ידון את ישראל לטובה בר”ה, כיון שזה נעשה "היום" (ראה גם ברש”י בראשית כב,יד). אולי אפשר גם כרמז שמובא בגמ': 'אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני' (רה" טז,א). הרי שדווקא בר"ה יש גילוי של עקידת יצחק, ולכן משמע שזה היה בזמן זה. אולי גם מההמשך: 'ואמר רבי יצחק: למה תוקעין בר"ה? למה תוקעין?! רחמנא אמר תקעו! … אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן' (שם,א-ב). 'כדי לערבב – שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו' (רש"י). הרי שבר"ה מתגלה חיבוב מצוה שכך טענות השטן מסתתמות, אמנם זה בתקנת חז"ל (לתקוע שוב) אבל לא במקרה קבעו לעשות דווקא כך, שזה כיון שבשופר יש גילוי של ביטול כח השטן, כעין שמביא תוס' (שמסביר אחרת מרש"י): 'כדי לערבב את השטן. פירש בערוך [כדאיתא] בירושל': "בלע המות לנצח", וכתיב "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול". כד שמע קל שיפורא זימנא חדא, בהיל ולא בהיל, וכד שמע תניין, אמר: ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול, ומטא זימניה למתבלע; ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא' (תוס' ד"ה 'כדי'). כך שבשופר מתגלה סתימת טענות השטן ע"י קיום מצוות בישראל, שבתקיעת השופר השטן שומע את חוזק קיום רצון ה' ע”י בנ”י, ולכן לא יכול לקטרג, כעין לעתיד לבא. ממילא לכן למדו שמצות השופר מבטלת את קטרוג השטן (שזה כבר בפעם הראשונה, שהשטן נבהל חלקית כמו שהובא מהיר' ['בהיל ולא בהיל'] ולכן תיקנו לתקוע שוב כדי לחזק זאת), ודבר זה מתגלה באבות בעקידה, שאברהם קיים את מצוות ה' ובכך סתם את טענת השטן, שהוא זה שטען קטגוריה שלכן ה' ציוה לעשות את העקידה: '"ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם". "אחר" מאי? א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: אחר דבריו של שטן, דכתיב (בראשית כא, ח) "ויגדל הילד ויגמל" וגו'. אמר שטן לפני הקב"ה: רבונו של עולם, זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן; מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך? אמר לו: כלום עשה אלא בשביל בנו, אם אני אומר לו זבח את בנך לפני מיד זובחו. מיד "והאלקים נסה את אברהם". "ויאמר קח נא את בנך", אמר רבי שמעון בר אבא: אין "נא" אלא לשון בקשה. משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה, והיה לו גבור אחד ונצחן. לימים עמדה עליו מלחמה חזקה, אמר לו: בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו, שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש. אף הקב"ה אמר לאברהם: ניסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בכלן, עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים' (סנהדרין פט,ב). כך שבעקידה התגלה במצווה (מצוות העקידה) סתימת טענות השטן (שטען קודם שאברהם לא הקריב; וכן שלא יטען אח"כ שהניסיונות הראשונים אין בהם ממש), שזהו המתגלה בר"ה בשופר (שמרמז לאיל בעקידה) נגד טענות השטן. כך שיש גילוי בר"ה כמו בעקידה. בנוסף, למדו: '"ועשיתם עולה לה'” (במדבר כ"ט ב'). ובמקום אחר הוא אומר: "והקרבתם עולה לה'” (שם), וכאן "ועשיתם"? אמר רבי יצחק: למה "ועשיתם"? אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: עשו תשובה באילו עשרת הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים ואני מזכה אתכם ביום הכיפורים (בורא) [ובורא] אתכם ברייה חדשה' וכו' (פסיקתא שם). הרי שלמדו על האדם "ועשיתם" שעושה עצמו, ממילא גם אפשר "ועשיתם עולה" שתעשו עצמכם עולה; שזהו רמז לעקידה שיצחק עלה למזבח לעשות עצמו קורבן עולה, ובעקבות זה גם נעשה כבריה חדשה, שמאז הוא במעמד של אדם קודש כקרבן (ב"ר סד,ג), ולכן זה מתגלה בר"ה כמותו (שזה תהליך שנעשה בריה חדשה, שמתחיל בר”ה ולכן נאמר על עשיה כבריה חדשה כבר בר”ה, אע”פ שהשלמות מגיעה ביוה”כ כמו שהמדרש מביא), ולכן רמז שהעקידה קשורה לר”ה. בנוסף, בעקידה הוכח שאברהם מקיים את רצון ה' בעולם, ובעקבות זאת ה' דן אותו שיחשב במעמד של "ירא אלקים" (בראשית כב,יב), ובעקבות זאת ברכו שיבוא לו טובה: “ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי" (שם,טז-יח). הרי שקיבל שכר על השמיעה בקול ה', שזהו ממש כמו בר"ה שה' דן את מעמדו של האדם ופוסק לו טובה ע”פ זה. לכן אמרו שזה נעשה בר"ה, שמתגלה כמו ר"ה. בכל מה שאמרנו זה לאו דווקא שהיה ממש בר"ה (לכן גם יש דעות שזה היה ביוה”כ), אלא שהתגלה בזה גילוי של ר"ה, ולכן משפיע על הדין בר"ה; שזהו כוונת חז"ל שהיה בר"ה. מדוע יש קשר בין העקידה לר"ה? בפשטות זה כדי שה' ידון אותנו לטובה, ע"י זכות אבות שמלמדים עלינו זכות לטובה (בהיותם אבותינו; וכן בגילויים מה יש בנו, שמעשה אבות סימן לבנים – שמה שיש באבות זה נמצא ומתגלה גם בבנים) [לכן גם יש דעות שהעקידה היתה ביוה”כ, כיון שזה כדי לסנגר במשפט]. אולם גם יש בזה עומק, שאברהם התנסה בעשר ניסיונות, שזה כנגד עשרת הדברות (שהניסיון זהו עשיית צו ה', ולכן זהו כמו הדברות שהם צו ה'; וכן הדברות הם שורש התורה שכל התורה כלולה בהם [יר' שקלים ו,א], כך אברהם שמר על כל התורה, אלא שעשרת הניסיונות היו מיוחדים שמגלים על כלל התורה, שאברהם שמר את רצון ה' בשלמות), שהם כנגד עשרת המאמרות (שזהו לגילוי שם ה' בעולם, שלזה ה' ברא את העולם, ולכן קשורים אלו באלו), ובעקידה אברהם הראה לכל העולם את המלכת ה' בעולם (שבא לבצע את צו ה' בעקידה שהיתה דבר קשה ביותר מעל כל יכולת שבן אדם היה מסוגל לקיים); שזהו ר"ה - הזמן בו מתגלה המלכת ה' בעולם, שבו העולם נברא ולכן מראים שיעודו זה לקיום רצון ה' (ובזה ממליכים את ה' בעולם). לכן העקידה היא גילוי השורש למהות ר"ה, ולכן התגלה שקשורים. וכן העקידה היא הבסיס למקדש (רש"י; בראשית כב,יד), שזהו גם כגילוי לתיקון כל העולם והפיכתו למקדש לה', למקום שכינת ה'; לכן זה מתגלה בר"ה בו נברא העולם, שזהו יעודו של העולם.