מרן פאר הדור הגאון הגדול הרב שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מביא בשו"ת "משיב מלחמה" (חלק א', עמ' טז-כה) ברור נירחב ועמוק על כך שדוד לא בנה את המקדש "לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני" (דה"י א,כב,ח) מהו אותם "דמים רבים"? מביא מרן הגאון 4 אפשרויות: א. כיון שהרג הרבה גוים אז לא יבנה את המקדש כמו שלא להניף ברזל על המזבח (רד"ק ומצודות). ב.הריגת הגוים נחשבת לו כקרבנות ולכן לו היה בונה את המקדש הוא לא היה חרב בזמן החורבן [בכדי להציל את בנ"י] (פסיקתא ומדרש שוח"ט). ג. הריגה גורמת למידת האכזריות ולכן לא ראוי שאחד בעל מידת אכזריות יבנה את המקדש (רמב"ם). ד.דוד כבש את ארם נהרים וארם צובא לפני ירושלים, שלא כדין, ונהרגו שם רבים מישראל, ולכן מידה כנגד מידה, לא ניתן לו לבנות את המקדש (חידוש של הרב גורן). ראה שם ברור נרחב ועמוק שמברר היטב כל דעה. וניראה להוסיף לדברי קודשו שבעצם אולי אפשר לומר שכל הדעות האלו הם בעצם עניין אחד שכלול בו כל אלו. שהנה לטעמו של הרד"ק לכאורה הרי גם משה בנה את המשכן (שניקרא על שמו) אע"פ שהרג את המצרי וכן פסק להרוג את המחלל שבת (שנחשב כמו בי"ד קטלני, שהוא כאילו אשם על שנהרגו אצלו) וכן את חוטאי העגל, וכי זה פחות חמור מאותם שמתו תוך כדי מלחמתו של דוד שנילחם להגן על עם ישראל? ולשיטת הרמב"ם לכאורה אם כך אז לא מובן מדוע בפרטי גילוי המשיח צריך שהמשיח ילחם מלחמות ה', ומצד שני יקים את המקדש, מדוע בזה לא אומרים שכיון שנילחם אז ניפסל במידת האכזריות לבנות את המקדש? ולמדרשים כיון שהוא כ"ך ראוי להיות קשור למקדש (עד שבזכותו לא יחרב) מדוע לא יחשב חלקו עד החורבן, מדוע להחשיב חלקו לתמיד וכ"ך חזק עד שלא יקים בשל כך את המקדש? ולהסבר מרן הגאון מה שנילחם בארם נהרים בא יחד עם אישור הסנהדרין ע"פ הרמב"ם (אמנם מרן הגאון מביא שזה לכאורה ניסתר מדברי הספרי דבי רב 'אמרו דוד עשה שלא כתורה' שאם עשה ע"פ סנהדרין כיצד שלא כתורה?- אולם אפשר שלא הסנהדרין יזמו אלא רק אישרו לו בדיעבד, ולכן נחשב שלא כתורה לכתחילה, שלו שאלם לכתחילה אם לצאת היו אומרים לו שלא) כך שמדוע להענישו כ"ך?- אמנם קושיות אלו אינם קשות כ"ך ואפשר לתרצם. אולם ניראה לחבר את כל הדעות ולומר שבארם נהרים מתו יהודים רבים וניצחו, ולכן יש שמחה מצד אחד ועצב מצד אחר, שזה מרמז על עניינו של דוד, כמו שנילחם בארם נהרים לפני ירושלים, שמצד אחד עשה ע"פ דין- עם סנהדרין, אולם עשה שלא כראוי (קודם לירושלים) ולכן מלחמותיו היו נחשבות לבעייתיות, ולכן נחשב שלא ראוי כמו ברזל שלא להניף על המזבח, שבשל הפגם הזה חל גם פגם ע"י דימויו למזבח. וזהו בעל מידת האכזריות, שאמנם לא התאכזר על בנ"י אולם קשור לאכזריות (ונחשב לו לאכזריות בשל שלא הלך ע"פ ההלכה במלחמה -קודם לירושלים) ולכן הוא שכ"ך ראוי לבנות, אם היה בונה לא היה נחרב גם בחטאינו אע"פ שזה נגדנו, כיון שחל בו דין מקדש גם באכזריות, כמידת דוד שקשור במידת האכזריות, ולכן נחשב בו כמו ברזל במזבח, שמקצר חיים שזהו שלא יחרב כדי להציל את בנ"י, ומימלא במשיח שילחם בדיוק כרצון ה' לא נחשב לו לאכזריות, ואפילו אם כן, מקדש שלישי לא יחרב, ומימלא אין בו בעיה של קשר למידת האכזריות בשביל ה'.