המקסם הגנוז של : "שמע ישראל".

---------------------------------------------

הדברים הבאים, לא באו אלא להרבות  אהבה ואחדות בכלל ישראל...

 קריאת שמע ישראל התגלגלה במורשתינו למחוזות  למצער :"בעייתיים"

 כדי כך שהפכה כעין קריאה שמזוהה חלילה עם המוות,

 בעוד שכל כולה אך חיים ואהבה.

 קריאת שמע ישראל, במקורה, היא קריאה של חיים ולא סתם חיים

 אלא כאמור חיים של אהבה. שלפיכך בפרשתינו נסמכה הקריאה לאהבת ה'.

 . הנה כי כן במהות הפנימית -  האטומית של קריאה זו  :

 היא אהבת עצמך,הזולת 

 וכלל ישראל .

 בקריאה שלושה רכיבים :

  קריאת התובנה : "שמע ישראל"

 התווך העיקרי והמחולל כל -  היא  הקריאה שבתווך של  : "ה' אלוהינו".

 ולבסוף התוצאה הנובעת מאליה.  מקיום ומימוש התווך של :

"ה' אלוהינו"

 והנה אנו רצים ונחפזים להדגיש הסוף של :מ"ה' אחד",בעוד אנו לא מקיימים 

את משמעות התווך של : "ה' אלוהינו".

 הנה אם כן, כאן המקום לספר מה משמעות התווך של : "ה' אלוהינו".

 קריאת : "ה' אלוהינו" -  משמעותה חישוק ומסגרת של אחדות ואהבת כלל ישראל,

 שמתאחד סביב  : "ה' אלוהינו. 

והיא התנאי שבלתו איין  לגבי תוצאת הסוף של : "ה' אחד"

 כך גם הכריזו בני יעקב לאביהם יעקב לפני מותו .להפיג חששו  ששנאת האחים שהייתה בהם

  לא תשוב חלילה להפריד ביניהם

 כך גם לימים משה בשירת האזינו יאמר לנו את אלה הדברים בקריאה :

 "הבו גודל לאלוהינו" = תנו עדיפות ועליונות לשם הוויה הנסמך ל"אלוהינו" .

ולא לשם הוויה הנסמך ל"אחד":

 הנה כי כן החלק האופרטיבי שבקריאת שמע ישראל :

איננו הסוף : "ה' אחד", אלא דווקא התווך של : "ה' אלוהינו" - שם צריכים כל מעיינינו להיותם מתועלים ומופנים ....

 הסוף של : "ה' אחד" הוא כאמור תוצאה גאולית נכספת של אחרית הימים.

 שתגיע רק אם נשכיל לקיים   : "ה' אלוהינו" .

דהיינו : אהבת ואחדות כלל ישראל סביב ה'. אחדות ואהבה ברי קיימא.

 לעולם לא נגיע לכלל : "ה' אחד",ללא קיום ומיצוי של : "ה' אלוהינו"  כאמור.

 רק בהיות עם ישראל "אחד" - בבחינת גוי אחד בארץ

 יוכשר לבסוף גם העולם להיות בו : "ה' אחד ושמו אחד ["שמו אחד-גם רמז נוסף לאחדות עם ישראל]

 

והנה במציאות ההיסטורית שלנו נחפזנו לרוץ לסוף :

 לקדש הרכיב של :"ה' אחד". דלגנו על עיקר העבודה בתוכינו של היות כאמור עם ישראל אחד.

 מי שעדיין זקוק להוכחה נוספת לאלה הדברים מופנה לכתיב המיוחד של קריאת שמע ישראל

 ששני אותיות המרמזות על התהליך כאמור מודגשות כאותיות רבתיות [גדולות]

 האות "ע" במילה הראשונה והאות : "ד" במילה האחרונה  אשר יוצרים יחד את המילה :"עד"

 להצביע לתהליך כאמור עד היות ה' אחד בעולם.

 מכאן לשורת הסיום :

אדם מישראל לא צריך למות  כדי להפוך את ה' לאחד .

אלא להקדים ולחיות את המהות של  : "ה' אלוהינו" כאמור.

 לתרום תמיד וללא הרף לאהבת ואחדות כלל ישראל . רק בהיות עם ישראל "אחד" תוכשר כאמור  העת להשיג גם את הסוף של : "ה' אחד".

 לפיכך אני אישית ומזה שנים רבות מדגיש  דווקא :

 את "ה' אלוהינו"....

 ולבסוף מי המבקש לקיים : "ואהבת את ה' אלוהיך",

 חייב למלא ולקיים  קודם  את משמעות :

"שמע ישראל" כאמור

 משה אהרון .

 שרק אהבה שכזו יש בה הסגולות לגרום לאדם את היכולת לאהוב גם את ה' .