"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם. ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'" וגו' (במדבר טז,א). '"ויקח קרח". מה כתיב למעלה מן העניין? "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצת" (במ' טו לח). קפץ קרח ואמר למשה: אתה אומר "ונתנו על ציצית" וגו' (שם). טלית שכלה תכלת, מה היא שיהא פטורה מן הציצית? אמר לו משה: חיבת בציצית. אמר לו קרח: טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטר אותה?! בית מלא ספרים, מהו שתהא פטורה מן המזוזה? אמר לו: חייבת במזוזה. אמר לו: כל התורה כולה מאתים שבעים וחמש פרשיות שיש בה, כולן אין פוטרות את הבית, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?! אמר לו: דברים אלו לא נצטווית עליהם, ומלבך אתה בודאם. הדא הוא דכתיב: "ויקח קרח"' (תנחומא "קרח" סימן ב). המדרש לומד מהסמיכות לציצית שבזה קרח טען נגד משה (ואף כרמז "ויקח" את הציצית שנאמרה קודם), אולם מניין לקח גם את עניין המזוזה? בפשטות זה המשך של אותו עקרון, שהמעט מוציא את המרובה והמרובה לא מוציא את עצמו, ולכן זה כעין המשך מהנלמד מהסמיכות לציצית; שזהו העקרון של קרח בטענותיו, ולכן פעל בהצגה עם המצוות, ולכן מזה למדו גם על טענתו מכח המזוזה. אולי אפשר שדרשו זאת ע"פ סיום פרשת ציצית: "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלקיכם. אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם" (טו, מ-מא). שהגילוי שה' הוא אלוקינו זה ע"י שמירת תו"מ, שבה אנו מראים את היותנו עבדי ה', שלזה יצאנו ממצרים - לקבל את תורתו, להיות לנו לאלקים, וזהו גם "ועשיתם" וגו', שאת מצוות ה' אנו עושים ע"י התורה שנתן לנו; מזה דרשו (שזה סמוך לקרח), שטען על התורה, ואיפה יש מצוה שקשורה לתורה כעין ציצית? זהו מזוזה שיש בה מפרשיות התורה, וכנגדה העמיד בית מלא תורה. או שלמדו מהנאמר מלפני ציצית, שזהו המקושש שניתן "במשמר" (שם,לד) שזהו בית, וזה רמז למזוזה שבבית; והמזוזה מגינה, לעומת המקושש שניתן בבית המשמר כדי להמיתו על שחטא, וזהו היפך מהמזוזה שהיא קדושה. (והוציאו את המקושש מחוץ למחנה, כרמז שיש הגנה במחנה, שזהו המזוזה בפתחים). מה בא קרח לומר בדבריו אלו? מסביר רבנו בחיי: 'ויש בכללם עוד רמז משל על ישראל, כי המשילם לטלית שכלה תכלת ובית מלא ספרים, וכיון בזה לומר כי ישראל שכלם קדושים וכלם חשובים מלאים מן המעלות למה יצטרכו למשתררים ולמתנשאים עליהם? והמשיל המשתררים לחוט של תכלת' (רבנו בחיי; במדבר טז,א. וראה בהרחבה ב'בארץ לא זרועה', 'כי כל העדה כולם קדושים - האמנם?', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א). אולי אפשר שדימו בשני דברים כנגד טענתו: '"ויקהל עליהם קרח". אמר להם: "רב לכם כי כל העדה כלם קדושים", וכולם שמעו בסיני "אנכי ה' אלקיך", ומדוע תתנשאו אילמלא אתם שמעתם לבדכם והם לא שמעו, הייתם אומרים. עכשיו כלם קדושים, [ו]מדוע תתנשאו?' (תנחומא שם, ד). שקרח טען שכולם שמעו בסיני, וזה מכח היות כולם קדושים,  שזהו שאמר קרח: "כי כל העדה כלם קדשים, ובתוכם ה'", שכולם קדושים, ומתוך כך ה' בתוכם - ע"י ששמעו בהר סיני. לכן כנגד זה המשיל בציצית ומזוזה, שדבריו שכולם קדושים, זהו ציצית ותכלת שהציצית נתנת על האדם, ויש בה תכלת שרומז לכסא ה' ('תניא היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר (שמות כד, י) "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר", וכתיב (יחזקאל א, כו) "כמראה אבן ספיר דמות כסא"' [מנחות מג,ב]. זהו ארבעה דברים מתכלת לכסא, וזהו כארבעה חוטי תכלת), שזהו שכל האנשים קדושים לה'. ודבריו שכולם שמעו בסיני זהו מזוזה וס"ת, שקיבלנו תורה מסיני (ושמעו רק שתי דברות ראשונות [אמנם זה מחלוקת מה שמעו, ראה 'תורת המועדים', 'עשרת הדברות', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א], וזהו כעין שתי הפרשיות במזוזה) ושם התגלה שכולם שמעו (וכעין מזוזה שבפתח הבית, עשרת הדברות היו הפתיחה לקבלת התורה בסיני). אולי אפשר גם שקורח חלק על מנהיגות משה (ושליחותו בשם ה') וכהונת אהרן, לכן זה נרמז בציצית ומזוזה; שבציצית התכלת מרמז לכסא ה', ולכן זה מרמז על עבודת המקדש שזהו כסא ה' בעולם - שזהו שחלק על כהונת אהרן בעבודת המקדש (ו-4 כנפות יוצאות מהבגד כעין 4 בני אהרן). במזוזה וס"ת רמז למשה, שהוא מוסר התורה, וזהו רע"ה פרשיות - כנגד משה הרועה הנאמן; ובמזוזה שתי פרשיות כרמז לתורה שבכתב ותושב"ע שבא קרח לבטל, או כנגד שני לוחות הברית שבהם עשרת הדברות, שבזה טען נגד משה שכולם שמעו את ה' מדבר אליהם בעשרת הדברות. (אולי אפשר רמז ע"פ היר': 'רב אמר: קרח אפיקרסי היה. מה עשה? עמד ועשה טלית שכולן תכלת. אתא גבי משה, א"ל: משה רבינו, טלית שכלה תכלת מה שתהא חייבת בציצית? אמר לו: חייבת, דכתיב "גדילים תעשה לך" וגו'. בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה? אמר לו: חייב במזוזה, דכתיב "וכתבתם על מזוזות ביתך" וגו'. אמר לו: בהרת כגריס מהו? אמר לו: טמא. פרחה בכולו? אמר לו: טהור. באותו שעה אמר קרח: אין תורה מן השמים, ולא משה נביא, ולא אהרן כהן גדול' (יר' סנהדרין י,א). שאולי ציצית ותכלת כנגד אהרן, מזוזה וספרים כנגד משה, וצרעת כנגד תורה משמים שלא הגיוני שאם קצת טמא אז הרבה לא יטמא). או שגם מזוזה זה נגד אהרן, שחלק על כהונתו, שתפקיד נוסף של הכהנים זה ללמד תורה לבנ"י, וגם על זה חלק קרח, וזהו בדימוי של ס"ת (ושתי פרשיות במזוזה כעין שני בני אהרן הנותרים). אולי אפשר שבמחלוקת קורח היו את קרח ומשפחתו וכו', והיו את נשיאי העדה - הת"ח, שאלו נבלעו ואלו נשרפו. שכנגד משפחתו מבני קהת אמר ציצית ותכלת, כרמז להיותם קדושים בהיותם בני לוי; וכנגד התלמידי חכמים אמר את המזוזה וס"ת כרמז להיות אנשים מלאי תורה. או להיפך, שזהו שהלביש את הת"ח בטליתות: 'מה עשה קרח? מיד ציוה ועשה מאתים וחמישים טליתות תכלת, ונתעטפו בהן אותן חמישים ומאתים איש ראשי סנהדראות שקמו על משה, כעניין שנאמר: "ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים"' וכו' (תנחומא שם, ב), שהבגד הוא על האדם, כך הת"ח מיוחדים בעצמם בהיותם דבקים בתורה, שמביאים לעולם את גילוי שם ה' שזהו כתכלת שמרמזת לכסא ה' בעולם; ואילו המזוזה היא בפתח הבית כרמז על כלל המשפחה, שזהו משפחתו של קרח, וזה ספרי תורה כרמז שעל שבט לוי הוטל ללמד תורה בישראל. עוד אפשר, שהיה את משפחת קרח שבאו מצד שבט לוי, והיו את בני ראובן שבאו מצד היותם בכור יעקב. שכך מזוזה כרמז לראובן, שהמזוזה בפתח הבית, כך ראובן היה הראשון שהופיע בבית יעקב (וכעין משה לקחו ממנו במקום להשאירו כמגלה תורה ששייכת בכלל ישראל כולו כבית שמלא ס"ת); והציצית היא חיצונית לבגד ותלויה בו, כעין שבט לוי שהופרד משאר בנ"י ונסמכים על המעשרות והערים שיקבלו מישראל - שתלויים בבנ"י. (ומשה לקח את הכהונה מהם והעבירה לאהרן, ונעשה כאילו שאין הקדושה בכל ישראל, כתכלת בכל הבגד).