אותותנו לא ראינו
נכתב על ידי אביהו ח, 5/6/2025
הפרשה החסידית שמות ה.
להצטרפות ללימוד חסידות יומי - בפרשה החסידית:
https://chat.whatsapp.com/I0mHPOfbIYJ0P7NWfkGBkD
יב והנה בגלות נאמר "אותותינו לא ראינו" – דהנה ענין אותות ומופתים הוא שינוי הטבע, כמו "ולקחת ממימי היאור כו' והיו לדם ביבשת" – והוא על ידי הארת חכמה עילאה, בחינת שם הוי"ה. (כנ"ל שבחי' שם הגדול מאיר בחכמה עילאה).
וזהו שאמר פרעה "לא ידעתי את הוי'" כי אם בחינת שם אלקים בחינת הצמצום בדבר ה', שאי אפשר לשנות סדרי בראשית.
אבל על ידי הארת חכמה עילאה משתנים הצירופים, כי התהוות המים הוא ממאמר "יקוו המים" – שנמשך בדבר ה' מעשרה מאמרות. אבל הארת החכמה יכול לשנות הצירוף ממים לדם. וכנראה בחוש, שהשכל מנהיג ומשנה הדבור כרצונו.
וזהו גם כן ענין המטה, שהיה מעץ החיים שנהפך לנחש, ומנחש למטה, שהוא ענין השינוי מהעלם לגלוי ומגלוי להעלם. וכן מה שנאמר "השב ידך אל חיקך כו' ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו כו'".
ולכן היו כל המופתים על ידי משה, שהוא בחינת הארת החכמה, כמו שנאמר "כי מן המים משיתהו" בחינת חכמה עילאה.
וזהו שנאמר "אותותינו לא ראינו" – אותותינו דייקא, כי "ישראל עלו במחשבה" . לפי שבגלות הוא בחינת הסתר והעלם, עד שנראה העולם ליש ודבר בפני עצמו. וכמו שנאמר "אתה אל מסתתר":
יג ובחינת ירידה הב', הוא מה שנאמר כאן: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב – שבחינת ישראל, לי ראש, יורד בבחינת מצר וצמצום עם בחינת יעקב. והוא ענין הירידה בבחינת עלמין דאתגליין ודבר ה', שהוא צמצום וירידה ב'.
ומבשרי אחזה שהקול היוצא מהבל הלב הוא קול פשוט, ומתצמצם להיות נחלק בה' מוצאות הפה: אחה"ע מהגרון כו'.
וזהו ענין משה שהיה "כבד פה וכבד לשון" – כי משה הוא בחינת הארת עצם החכמה אי אפשר לבא לידי גילוי בדבור כי אם על ידי בחינת צמצום. וכמו שנאמר "ואתה תהיה לו לאלקים" דייקא.
ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחדת במקורו ושרשו בחינת ישראל לי ראש, שמאיר ומתגלה גם בעולם הדבור. כמו שנאמר "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל". (היינו בחינת חכמה המתלבשת במדות, ומשם נמשך בדבור. ולכן לא נקרא יעקב בחינת בן לישראל זה) כמו שנאמר "ואתם תלקטו לאחד אחד" – "למהוי אחד באחד" .
"
איש וביתו באו, ראובן ושמעון" – בחי' ראיה ושמיעה, שנמשך גם בעלמין דאתגליין מבחי' ישראל, וכמו שנאמר "ותקרא את שמו ראובן כי ראה כו'". "ותקרא את שמו שמעון כי שמע הוי'" . "לוי עתה הפעם ילוה אישי אלי" – בחינת התקשרות ויחוד.
כי ראיה ושמיעה היא בחינת השגחה פרטית על כל דרכי בני אדם, ובוחן כליות ולב, לפניך נגלו כל תעלומות לב. שלא כדעת הכופרים בהשגחה פרטית "ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלקי יעקב" – מאחר שנמשך בסדר ההשתלשלות בדבר ה' ועלמין דאתגליין. אלא שעודנה קשורות במקורן ושרשן.
(
וזהו פירוש "ואלה שמות כו'" – שגם במצרים נמשך בחינת השמות עליונים: איש וביתו – דכר ונוקבא יחוד מ"ה וב"ן. רק שאותותינו לא ראינו, אך העלם זה הוא סבת הגלוי העצום אחר כך. וכמו שיתבאר בסמוך):
יד והנה להיות בחינת הגלוי אי אפשר להיות אלא על ידי בחינת העלם תחלה: בחינת יו"ד צמצום ואחר כך ה' התפשטות אורך ורוחב, "כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא" .
והוא ענין הגלות:
שבמצרים שהיה צריך להיות גילוי מתן תורה "הנגלות לנו ולבנינו" , "פנים בפנים דבר ה'" – היה די בגלות רד"ו שנה.
ולעתיד לבוא שיתגלה פנימית התורה "כי עין בעין יראו כו'" "ונגלה כבוד ה' כו'" – צריך כל אריכות החשך הזה, ברישא חשוכא.
וכמו שנאמר "וישכם אברהם בבקר" – שלהיות גלוי בחינת אברהם הוא בבקר אחר חשכת הלילה דוקא.
(כי הנה מתן תןרה היה גלוי שם הוי"ה, וכמו שנאמר "ושמי הוי"ה לא נודעתי להם" – רק במתן תורה נאמר "אנכי הוי"ה כו'" . אך לעתיד לבא כתיב "והיה הוי' לי לאלקים" – שיהיה גלוי ממקום עליון יותר, עד דשם הוי' יהיה חשוב רק כאלקים, כמו שנתבאר במקום אחר.
וזהו עיקר ענין גלוי שמו הגדול. וכנודע דבי"ג מדות הרחמים נאמר "הוי"ה הוי"ה", ופסיק טעמא כו' – כי שם הוי"ה הראשון הוא מה שלמעלה מהשתלשלות, ומשם יהיה הגילוי כו'. על כן מתעכב זמן רב והחשך גדול יותר כי יהיה אחר כך אור גדול יותר.
וזהו "בית יעקב לכו ונלכה באור הוי"ה" – פירוש באור המאיר בשם הוי"ה, כמו שכתוב באדרא רבה (דף קל).
וזהו ענין "שמע ישראל הוי"ה כו'" – ישראל דייקא. "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" יעקב אמרו – והוא ענין יחודא עילאה ויחודא תתאה למהוי אחד באחד כו':
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
