עניין הגלות המכפרת
נכתב על ידי אביהו ח, 5/6/2025
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו".
הנה בפרשת ויגש נאמר גם כן "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו".
א. וצריך להבין למה הוכפל בתורה ענין בואם מצרימה?
ב. גם להבין השינויים מהתם להכא ,דכאן נאמר: "הבאים מצרימה את יעקב". ובויגש נאמר "הבאים מצרימה יעקב"?
ג. ועוד צריך להבין מ שנאמר בפרשת ויגש:"בני ישראל כו' יעקב ובניו", שכולל יעקב גם כן בכלל בני ישראל, והרי יעקב הוא ישראל עצמו, כמו שנאמר: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל" – וא"כ איך נק' בני ישראל?
והענין:
דהנה כתיב "ירד ירדנו כו'" - ירידה אחר ירידה.
וכן ביציאת מצרים וגאולה כתיב "ואנכי אעלך גם עלה כו'", "עלה נעלה כו'" - היינו ב' עליות, שהוא עילוי אחר עילוי.
ובאמת ביציאת מצרים לא נתעלו רק פעם א', כמו שנאמר "אעלה אתכם מעני מצרים כו' אל ארץ זבת חלב ודבש".
אך כי עלייה זו השנית היא רומזת על גאולה העתידה להיות במהרה בימנו אמן
(וכן בשמות אמר לו ענין הגאולה האחרונה כדפירש רש"י שם):
ב. דהנה כתיב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" שמקיש הכתוב ענין גאולה אחרונה ליציאת מצרים.
והוא שכמו שכל עיקר תכלית המכוון בגלות מצרים והשעבוד רד"ו שנה היה בכדי לזכות לקבלת התורה "פנים בפנים דיבר ה'". וכמו שנאמר "וזה לך האות כו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" כך כל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימית התורה שיהיה לעתיד לבוא.
כי במתן תורה היה קבלת התורה הנגלית, אבל פנימית טעמי התורה יהיה הגלוי שלהם לעתיד. וע"ז נאמר "אראנו נפלאות". וכמ"ש "עין בעין יראו".
וכך בענין השעבוד והגלות, שנאמר בגלות מצרים "וימררו את חייהם בעבדה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבדה בשדה". קאי גם על זמן האחרון.
"וימררו את חייהם" - היא התורה: כי היא חיינו.
"בעבדה קשה" - דא קושיא.
"בחומר" - דא קל וחומר.
"ובכל עבדה בשדה" - דא ברייתא.
"ובלבנים" - דא לבון הלכתא - שאין בידינו הלכה ברורה ודין ברור, כי כל דיני התורה במחלוקת שנויה: הללו מכשירין ומטהרין, והללו פוסלין ומטמאין.
וא"כ כמו שע"י שעבוד מצרים בחומר ובלבנים זכו למתן תורה, כך ג"כ ע"י לבון הלכתא שבזמננו זה - יזכו לגלוי פנימית התורה לע"ל להיות אראנו נפלאות:
ג והנה להבין ענין לבון הלכתא (וגם ענין בכל עבודה בשדה) ואיך עי"ז יהי' הגלוי לע"ל, יש להקדים פי' וענין מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול –
כי הנה תכלית ירידת הנשמה לעוה"ז, ירידה צורך עלייה היא, כדי לחזות בנועם ה' בעוה"ב ובג"ע העליון וג"ע התחתון, שהוא השגת הנשמות, נהנין מזיו השכינה, שהוא תענוג נפלא עד אין קץ ותכלית בלי גבול.
והנה בספרים לא נזכר כ"א ג"ע עליון ותחתון, אבל באמת יש כמה בחי' ג"ע ותענוגים עד אין קץ. וזהו: משובח ומפואר עדי עד. וכמארז"ל: צדיקים אין להם מנוחה בעוה"ב - שנאמר[: ילכו מחיל אל חיל.
ונועם ה' והתענוג ההוא הוא מבחי' גלוי מ"שמו הגדול כו'" - אשר כדאי כל יסורי גיהנם כדי לחזות בנועם ה'. וכמארז"ל מוטב דלידייני' כו':
ד והנה ארז"ל: שאברהם בחר לו שעבוד גלות תחת יסורי גיהנם.
כי הנה ענין הגיהנם הוא כדי לצרף הנפש מחולאת הרע אשר בקרבה, כמו מצרף לכסף, שהפסולת והסיגי' נשרפים תוך הכור ונשאר הכסף נקי מכל סיג - כך כדי שתוכל הנפש לקבל אור ענג העליון להיות נהנים כו', צריכה להתברר תחלה באש של גיהנם, להפריד הרע מן הטוב. "כי לא יגורך רע" כתיב[
והנה אברהם בחר לו שעבוד גלות, שהוא ג"כ בחי' צירוף לנפש, כמ"ש מכור הברזל ממצרים. וגלות אדום נק': כור עוני כו':
ה אך הנה הנשמה היא נבראת ובעל גבול, וא"א לנפש לקבל הארת תענוג העליון שהוא בלי גבול "עדי עד" אלא ע"י התלבשו' אור התענוג בכלי ולבוש, כמ"ש עוטה אור כשלמה - שהוא אור תורה. וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן - כי עדן הוא בחינת מקור התענוגים.
(וכמ"ש בפרדס בערכי הכינויים ערך עדן בשם התיקוני זוהר: עדן עילאה הוא בחינת כתר עליון, ולכן נאמר על בחי' עדן עין לא ראתה כו').
ונהר יצא מעדן זה להשקות את הגן - היינו בחי' ג"ן סדרים דאורייתא, כי אורייתא מחכמה נפקת, ואין התלבשות אור א"ס ב"ה אלא בחכמה, כח מ"ה, בחי' בטול ונחנו מה כו'. ולכן ע"י התורה תוכל הנשמה להשיג שמו הגדול. (שהוא בחי' כתר עליון מלכות דא"ס, שנקרא: שמו הגדול, שנמשך ומתלבש בחכמה כו') כי כל התורה היא שמותיו של הקב"ה כו':
בשם ה' אל עולם - לישועתך קויתי אדני איה"נ
יהי רצון מלפני אלהי השמים והארץ החפץ בחסד ובמצוות ובמעשים הטובים ולימוד התורה הקדושה וזיכוי הרבים שזכות הכנסת תוכן זה והלימוד בו תהיה לזכות כל אחינו בית ישראל באשר הם ובנהם לזכות בננו היקר יוסף חיים בן אורה דליהנה שיזכה הוא וכל אחיו ואחיותיו להקים בתים על אדני התורה והיראה, הקדושה והטהרה, החסד וזיכוי הרבים בנינים עדי עד ברוחניות וגשמיות בטוב הנראה והנגלה. וכן יהי רצון מלפני אלהי השמים והארץ החפץ בחסד ובמצוות ובמעשים הטובים ולימוד התורה, שזכות מצוות זיכוי הרבים וזכות לימוד התורה הקדושה תשפיע שפע רב ברוחניות וגשמיות וברכות בטוב הנראה והנגלה ומילוי משאלות הלב לטובה ולברכה לכל הלומדים תוכן זה וכל אחינו בית ישראל יהיו בכלל הברכה והישועות המקיפות ונאמר אמן כן יהי רצון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
