הקשר בין המספר 400 לבין צד הטומאה
נכתב על ידי ברוך עינב, 14/4/2025
בס"ד
חשבתי בעה"י לומר על הפסוק: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), שהמספר 400 מסמל את הסטרא האחרא וכח הטומאה בעולם, כדכתיב: "עֵשָׂו... הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית לב, ז), וכנגד 400 הפתחים שהיו בארמון של פרעה הרשע, וגם עפרון החתי שביקש מאברהם אע"ה 400 שקל כסף בתמורה למערת המכפלה, והתורה החסירה משמו את האות ו' כנגד 600 שקל כסף שאברהם אבינו היה נותן לו עבור מערת המכפלה אם רק היה בולם את פיו והפסידם, וכך "עפרן" בגימ' 400 כמנין "רע עין", ולכן נאמר "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" (משלי כב, ט), אל תקרי יבורך אלא יברך, שצריך להיזהר לא לקבל ברכות מרעי עין שהם מצד הטומאה, כפי שראינו כיצד משמים עיכבו את רבקה אמנו מלהתעבר במשך עשרים שנים מחמת אותה "ברכה" של לבן אחיה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (בראשית כד, ס), כדי שלא יחשבו שיעקב אבינו נולד בזכות ברכתו של אותו טמא, וכדי שלא יחשבו בטעות שהוא בעל מדרגה רוחנית גבוהה ושלברכותיו יש כח לפעול באופן שהיה יכול לגרום להמונים לנהור אליו ח"ו. וגם 400 השנים בהן עם ישראל היו צריכים להיות במצרים הטמאה, וגם 400 האנשים איתם הלך דוד המלך לנבל הכרמלי, מידה כנגד מידה כנגד אותו רשע, שאף אשתו אמרה עליו שהוא איש בליעל רע עין, וחשבתי בעה"י לומר ש"בליעל" היינו בלי ע-ל, עין טובה ולב טוב, כדאיתא במשנה (אבות ב, ט): איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה ורבי אלעזר אומר לב טוב. איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם? רבי אליעזר אומר עין רעה ורבי אלעזר אומר לב רע. ע"כ. ואיש הבליעל פגום גם בעינו וגם בלבו, וידוע שנבל אותיות לבן, שהוא הגלגול שלו ויחד עם עשו הם גלגול הנחש הקדמוני. וכשיעקב התכונן לקראת המפגש עם עשו בג' דברים, תפילה, מלחמה ודורון, הביא לו: "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים" (בראשית לב, טו), וכתוב ב"אוצרות התורה" שכל המילים בפסוק זה מסתימים במ' סופית ללמדנו שנתן לו רק מאלה שהיה בהם מום. ע"כ. וחשבתי בעה"י לומר בעניננו שיש בפסוק 8 מילים וכולן מסתימות ב"ים" ובסיכום 400 בגימ', רמז לכך שכל המנחה הזאת עוברת מצד הקדושה של יעקב לצד הטומאה של עשו בתורת "מים אחרונים". וגם קש בגימ' 400, שנאמר: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ד' דִּבֵּר" (עובדיה א, יח), וכידוע אחת ממידותיו של הקב"ה היא מידה כנגד מידה, כשם שעשו הרשע רדף עם 400 איש כדי להרוג את יעקב הצדיק כך גם מיתתו תהיה בחינת קש שהוא 400. והתיקון לבחינת הקש דטומאה הוא עם שק (בהיפוך אותיות) דקדושה, כי קדושה היא ההיפך מהטומאה, היינו שק ואפר, היינו תעניות וסיגופים שנועדו לזכך את נפש האדם ולהכשירו לחיי הנצח של העוה"ב, אלא שככל שהוא יקבל עליו יותר עול תורה וילמדה לשמה, בטורח, עמל ויגיעה, כך הוא ימזער את הצורך בסבל ויסורים לצורך השלמת הזיכוך הדרוש כדי שיוכל להחזיר את נשמתו לבוראה כשהיא זכה וטהורה מכל הסיגים שדבקו בה מחמת חטא אדם הראשון, מכירת יוסף, חטא המרגלים וכל החטאים שעשה בכל גלגוליו. וגם "ישמן" בגימ' 400, שנאמר: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (דברים לב, טו).
שמעתי מהרב חיים לוי בשם הרב בוחבוט זצ"ל, שמצירוף האות הראשונה והאחרונה של המילה "קדוש" מתקבל 400, כנגד השק שלבש יעקב אבינו כשחיכה למפגש עם עשו אחיו וכנגד קש. ומהאותיות הפנימיות ד וו' מתקבל 10 וזאת הדרך להתגבר עם אותה טומאה של עשו ע"י האחדות, התפילות במנין. ע"כ. וחשבתי בעה"י להוסיף שהקש של יעקב היה הכח הנגדי מצד הקדושה כנגד 400 האנשים מצד הטומאה איתם בא עשו, זה כנגד זה. ועוד, שעיקר היהודי הוא הפנימיות, הנשמה, וכשהוא נותן את הדגש על הצד הזה ומקדש אותו, אז הצד של הטומאה שעיקר הדגש בו הוא על הצד החיצוני והחומרי של העוה"ז כלה מאליו, כדכתיב: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ד' דִּבֵּר" (עובדיה א, יח).
ואפשר להוסיף גם ש"נשים" בגימ' 400, היינו מי שלא מסתפק באשה אחת אלא הוא מתאוה לנשים רבות ונקרא "רודף שמלות", זה מכח הטומאה של אותה סטרא אחרא שמצליחה להסיטו נגד בוראו ולעשות היפך רצונו. ויוצא שרודף נשים רודף אחר הטומאה ומתמלא בה, שנאמר: "מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְּשָׁפִים" (משנה, אבות ב, ז), ובמקום למשול ביצרו הוא מאפשר ליצר הרע למשול בו, וחוטא באחד משלושת העבירות החמורות ביותר עליהן אנו מצווים: "יהרג ואל יעבור" (בבלי, סנהדרין עד. וגם פסחים כה:) מאחר והנזק הרוחני לו ולכלל ישראל שכל אחת מהן גורמת אף אם היא נעשית פעם אחת בלבד הוא כ"כ עצום ורב, שבאמת עדיף לאדם למסור נפשו ולמות ולא לחטוא בהן, בשונה מכל שאר מ"ע ול"ת שנדחות במצב של פיקוח נפש, שנאמר: "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה) ולא שימות בהם. ועוד שלא במקרה תיבת "נשים" עולה כמנין "שק", שאם יזנה עם נשים באיסור יצטרך להרבה תעניות וסיגופים בחינת אותו שק דוקרני ששמים בתיקוני השובבים כדי לכפר על עוונותיו. ואם האדם היה יודע כמה הוא עתיד לסבול על כל רגע של איסור, הוא היה משלם כל הון שבעולם כדי לברוח מאותה עבירה שהוא כעת להוט לעשותה, מאחר והיצר הרע הצליח לסמא את עיניו ולשבש את דעתו והפך את הנגע לענג, וכל מה שהוא מראה לו זה רק את ההנאה הרגעית שיש בדבר, כשהוא מסתיר ממנו את החשבון הגדול הכואב והמר שהוא יצטרך לשלם.
שמעתי בשם הרב איל עמרמי שמי שרודף אחר האמת זוכה לברכה שמתלוה לחותמו של ד' יתברך ומי שדובר שקרים מקבל קללה. ע"כ, שנאמר: "לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה. דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז), וחשבתי בעה"י לומר שגם מרה"ת של ש'קר וק'ללה מתקבל 400, ללמדנו על מעלתו הירודה של הרגיל לשקר וסומך על השקר להשגת מטרותיו, שהרי כת השקרנים היא אחת מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, ר"ת חשמ"ל, חנפנים, שקרנים, מספרי לשון הרע וליצנים, מאחר ולשקרן יש בעית אמונה בבורא עולם וזה המכנה המשותף של כל ארבע הכיתות, מאחר והם אינם מאמינים ש-ד' יכול לעזור להם להשיג את מטרותיהם במידה וידבקו באמת שהיא חותמו ויסמכו ויבטחו רק בבורא עולם ולא באף אדם שאין לו תשועה גם אם הוא נדיב, ואינם חושבים שזה מספיק טוב בשבילם ולכן עליהם להתאמץ לשקר ולרמות ולעשות השתדלות הרבה יותר גדולה במיוחד כדי להגיע ליעדיהם, כי ע"פ תפיסת עולמם המקולקלת הכל מתחיל ונגמר בהם והם לא משאירים מקום ל-ד' להיכנס לתמונה, ובאופן זה ד' מניח אנשים כאלה בידי אותם אלה שסמכו עליהם ובטחו בהם.
איתא בזהר: "דכד ברא קוב"ה עלמא, אסתכל בה באורייתא וברא עלמא, ובאורייתא אתברי עלמא" (תרומה ח"ב, קסא, א), היינו שהתורה היתה לפני בריאת העולם, שהיא היותה תכנית המתאר של כל העולם על פרטיו ומרכיביו ועל פיה בראו, כרמוז בפסוק, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת", היינו תחילה את כ"ב אותיות התורה שמתחילות בא' ומסתימות בת' ואח"כ ברא את העולם עם אותן כ"ב אותיות התורה, והתורה כולה היא קודש מהב' של בראשית ועד לל' של ישראל בפרשת וזאת הברכה.
ומי שהוא קדוש לא יכול לברוא עולם שאינו קדוש, אלא שהעניק את זכות הבחירה לבני האדם כדי שנשמותיהם תוכלנה לקבל שכר נצחי על כך בעולמות העליונים לנצח נצחים תמורת עמל ולא בחינם כדי שלא תחושנה את הצער של הנהמא דכיסופא, וזה מה שמסביר את הטומאה והחטאים שהם פועל יוצא של בני אדם שלא התגברו על יצרם הרע ובחרו להרשיע ועל כך הם יענשו בהתאם.
וניתן לראות גם כאן את החוק שחקק ד' יתברך בבריאה שיש יתרון ועליונות לצד הקדושה שמיוצג ע"י המילה "את" ובגימ' 401 ביחס לצד הטומאה שמיוצג ע"י המספר 400.
ואם האמת מבולבלת בשלב של בריאת העולם כפי שניתן לראות מסה"ת של "בראשית ברא אלקים" ביחס למציאות המתוקנת שתהיה לעתיד לבוא ככתוב על יום השבת: "ברא אלקים לעשות" וגם על בריאת האדם: "ויברא אלקים את האדם בצלמו", אז אחרי שתסתיים הגלות לא יהיה שום קיום לסטרא אחרא, שנבראה כדי להעמיד את האדם בנסיונות ולתת לו שכר, אלא רק לקדושה, וזהו: "וְהָיָה ד' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), ואחד בגימ' 13 ושם הוי'ה ב"ה בגימ' 26, היינו שמאותה נקודה ואילך רק הצד של הקדושה ימשיך להתקיים, ואז מסתמא כבר לא יקראו לה סטרא כמו ששייך רק כשיש לפחות שני צדדים שונים, שכידוע עתיד ד' לשחוט את היצר הרע, וה-401 של הקדושה יחליף את ה-400 של הטומאה.
המילה "את" שמסמלת את התורה נמצאת באמצע כשמימינה מדובר על מציאות הבורא ב"ה, כדכתיב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) ומשמאלה על הבריאה עצמה, כדכתיב: "הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (שם), רמז לדברי חז"ל שאדם שרוצה לדעת על המתרחש בעולמות העליונים יכול להביט בעצמו ועל כל המתרחש מסביבו, כדאיתא במשנה: "דַּע, מַה לְּמַעְלָה? מִמְּךָ (הוא)" (אבות ב, א), היינו שהעוה"ז מהוה שיקוף מראה לנעשה בעולמות העליונים, כאשר מצד אחד הוא משפיע על כל המתרחש בהם לטוב ולמוטב, שהרי האדם פועל במקביל בארבעת עולמות אבי"ע (אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), ומצד שני הוא מושפע מהמתרחש בהם.
כתיב: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית ה, א), ואונקלוס פירש: "דֵּין סֵפֶר תּוֹלְדָת אָדָם בְּיוֹמָא דִּבְרָא יְיָ אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עֲבַד יָתֵיהּ", ור"ת "בִּדְמוּת אֱלֹהִים עֲבַד יָתֵיהּ" אבי"ע, ארבעת העולמות שכלולים בבריאה של ד' יתברך...
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
