פרשת ויקהל – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

שמות לה,ב: שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת: מה משמעות עשיית המלאכה במשך ששה ימים? ש"כ: "מספיק שכל השבוע אתם עסוקים במלאכה, ויום השבת יהיה לתלמוד תורה ... ואם תקבלו עליכם לעשות כן – יבוא לכם סיוע אלוהי שמלאכתכם נעשית מאליה, שלא תטרחו בה כל כך ... כמו שהעולם נעשה בששה ימים ... כן המשכן שהוא דוגמתו, שהוא דוגמת שלושה עולמות: קודש הקודשים, ואוהל מועד וחצר המשכן, וכנגדם, האדם יש בו שלושה עולמות: ראש ולב ועולם הטבע, שהוא מהטבור ולמטה, שהאדם נקרא עולם קטן".

לה,ל-לב: רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר ... וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. וְלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת: מהו וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת? ש"כ (בשם מורו): "מי שהוא בקי, כשתבוא לו שום מלאכה, שמעולם לא עשאה, עושה אותה קודם באבר או בבדיל, עד שיראה מה צריך קודם שיעשה אותה בכסף, וכל שכן בזהב, אבל בצלאל לא היה כן, אלא מיד אחר המחשבה שהיה מצייר אותה במחשבתו – היה עושה בזהב קודם, ואחר כך בכסף ואחר כך בנחושת".

מבחר גימטריאות וראשי תיבות: (מושבותיכם) ביום השבת = מרה שחורה [עם הכולל, אזהרה שלא יכעוס (מרה) אדם בביתו – במושבותיכם]; חח נזם טבעת כומז = בהסתר (לרמוז על מה שעשתה בהסתר).

לקט מביאור הרב אביגדור נבנצל לפרשת ויקהל

לה,א-ב: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן: מדוע היה צריך שמשה עצמו יסביר לעדה את מצוות השבת? הרב נבנצל: "אנחנו רואים בעינינו את אחינו החילונים עד כמה קשה להם לשמור ולכבד את השבת והם מרגישים ששמירת שבת זה עול ומאסר, ולפיכך היה צריך מישהו כמו משה רבינו שיסביר את מתיקות השבת, ושזה לא "עונש" אלא מתנה גדולה וחשובה".

לה,י: וְכָל-חֲכַם-לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה: מדוע דווקא 'חכם לב' ולא חכם שכל או חכם מוח? הרב נבנצל: "להיות תלמיד חכם – לא בא מהשכל של האדם, הכל בא מהלב". צריך לחפוץ להיות תלמיד חכם וללמוד הרבה בהתמדה.