"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"

(שמות כ, ז)

מהי משמעותו של המונח "קדושה"?

קבלת האר"י הנחילה ליהדות את רעיון הצמצום. הכוונה היא להצטמצמותו של הקב"ה מרצונו כדי לתת מקום לעולם שברא. מאחורי רעיון הצמצום עומדת ההבנה שיש סתירה בין הסופי לאינסופי, אם הקב"ה נמצא בכל מקום איך יכול להתקיים בעולם משהו אחר? שתי ישויות שונות, הקב"ה ומי שאינו הקב"ה, אינן יכולות לדור במרחב אחד. תשובתה של הקבלה היא שבעצם מעשה הבריאה גזר הקב"ה על עצמו מגבלה וצמצם כביכול את נוכחותו כדי שהסופיות - כלומר המרחב והזמן והדברים הממלאים אותם - יוכלו להתקיים.

העולם נברא בשישה ימים, אך הבריאה נמשכה יום נוסף. על היום השביעי הכריז הקב"ה עצמו כקדוש - "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". משמע, מאותו רגע והלאה יום השבת יהיה חלון הזמן שבו אנו נראה את נוכחותו של הקב"ה.

איך אנו עושים זאת? באמצעות השעיית מעמדנו שלנו כברואים. בשבת אסורה כל מלאכה, כל עבודה שיש בה יצירה, כל מעשה בריאה אנושי. בימי החול אנו בוראים, בשבת אנחנו מוותרים על העשייה ומחליפים את האקטיביות שלנו בפסיביות.

שבת היא המרווח שאנו מפנים לקב"ה בזמן. עובדה זו הכרחית לנו, בני האדם. עולם שבו כל יום שבת הוא עולם שבני אדם לא יוכלו להתקיים בו כבני אדם. זהו עולם שאין בו זמן לא ליוזמה אנושית ולא להישג אנושי. לכן הקב"ה אינו רוצה שהעולם יהיה כזה. הוא מברך על עמלו של האדם. לכך התכוונה התורה באומרה שהאדם נברא בצלם אלוקים - שגם אנחנו כמו הקב"ה יצירתיים ומסוגלים להעלות על דעתנו עולם שעדיין איננו קיים ולהביאו לידי קיום.

מנגד, אם שום זמן לא יהיו קדוש, אורבת סכנה הפוכה. עולם שהקב"ה מסתתר בו הוא עולם שלדידם של אנשים רבים שהקב"ה כלל אינו קיים בו. בעולם כזה לא יהיה גבול לדרישותיהם של בני האדם - ומצב כזה הוא תמיד הקדמה לאסון שלטוני, צבאי, כלכלי או סביבתי. לכן חייב להיות חלון, המפריד בין הסופי לאינסוף, וזהו מקומה של הקדושה.

הקדושה היא החלל שאנו מפנים לקב"ה. או שמא נאמר זאת כך, הקדושה היא לאדם מה שהצמצום הוא לקב"ה. כמו שהקב"ה מצניע את עצמו כדי להשאיר מקום לאנושות, כך אנו מצניעים משהו מעצמנו כדי להשאיר מקום לקב"ה. הקדושה היא מובלעת הריק הזו, המתמלאת בשכינה אלוקית.

מובנה של הקדושה הוא השעיה זמנית של היצירתיות שלנו, התנתקות מעיצוב העולם לצורך מטרותינו שלנו. כל קדושה היא צורה של השעיה, והיות שהקב"ה רוצה בקיומם של בני האדם כישויות יצירתיות ואחראיות, הוא איננו מבקש מהם השעיה מוחלטת - "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" (שמות לה, ב).

הרב יונתן זקס זצ"ל, מהספר: "שיג ושיח - קריאות חדשות בפרשת השבוע"