פרשת שמות - מלך חדש, לקח נצחי
מלך חדש, לקח נצחי: על הכרת הטוב כיסוד החיים
פתיחה: המלך שבחר לשכוח
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" - משפט אחד קצר, שנכתב לפני אלפי שנים, חושף בפנינו את אחד היסודות העמוקים ביותר של החיים האנושיים: הכרת הטוב. האם באמת "לא ידע"? והאם יתכן ששליט מצרים לא הכיר את האיש שהציל את ממלכתו מרעב?
הבחירה המפתיעה של התורה
התורה בוחרת במילים "לא ידע" ולא "התעלם" או "שכח". בחירה זו אינה מקרית. היא מלמדת אותנו שכפיות טובה אינה רק התעלמות מכוונת - היא הופכת לחלק מהזהות של האדם. פרעה לא "עשה את עצמו" כאילו אינו יודע - הוא באמת הגיע למצב שבו הטובה נמחקה מתודעתו.
משה רבנו: הניגוד המושלם
לעומת פרעה, התורה מציגה את משה רבנו, שלא שכח אפילו את המים שהצילו אותו בתיבה. בזמן מכות מצרים, כשהגיע זמן להכות את היאור, משה נמנע מכך ונתן לאהרן להכות במקומו. מדוע? כי אותם מים הצילו את חייו כשהיה תינוק בתיבה.
הקשר המפתיע: הודאה והודיה
הרב יצחק הוטנר מגלה לנו תובנה מדהימה: בלשון הקודש, המילה "הודאה" משמשת הן למי שמודה על האמת והן למי שמודה לה' על חסדיו. זהו לא מקרה - זה מלמד אותנו שההודאה על האמת וההודיה על הטוב הן למעשה אותו דבר!
הלקח לחיינו
בעידן של "מגיע לי", כשכל אחד חש שהעולם חייב לו, המסר הזה חשוב מתמיד:
- כשאנחנו מודים על האמת, אנחנו למעשה מכירים בטוב שבמציאות
- כשאנחנו מודים לה', אנחנו מכירים באמת הגדולה של חסדיו
- כשאנחנו מודים לזולת, אנחנו מכירים באמת של הטוב שעשה עמנו
מלאה והודיה: הקשר המפתיע
המדרש מספר שבזכות לאה שהודתה לה', יצא ממנה יהודה שהודה. זה לא סתם משחק מילים - זה מלמד אותנו שהיכולת להודות עוברת בירושה רוחנית. כשאנחנו מודים, אנחנו מחנכים דורות של מכירי טובה.
סיכום: המפתח לחיים מאושרים
פרעה בחר "לא לדעת", ובכך פתח פתח לשעבוד ולחורבן. אנחנו יכולים לבחור אחרת - לדעת, להכיר, להודות. זוהי לא רק מידה טובה, אלא המפתח לחיים מלאי משמעות ושמחה.
בעולם של היום, כשהכל נראה מובן מאליו, אולי הגיע הזמן לעצור רגע ולשאול את עצמנו: למי אנחנו צריכים להודות היום?
************************************
אותו דבר תורה בעריכה שונה.
"אשר לא ידע את יוסף" - מסע אל נבכי הכרת הטוב
שער ראשון: התבוננות בפסוק
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" - פסוק זה, בפשטותו המדהימה, פותח בפנינו שער להבנת מהות הנפש האנושית. נתבונן:
א. דיוק בלשון התורה
- "ויקם" - ולא "וימלוך". רמז לכך שעצם ה'קימה' שלו הייתה כנגד סדר העולם
- "חדש" - מה התחדש? החידוש היה בעצם השכחה
- "לא ידע" - ולא "שכח". ידיעה היא חיבור פנימי, העדר הידיעה הוא ניתוק מהותי
שער שני: עומק הכפירה
ב. שורש ההתנתקות
הרב הוטנר זצ"ל מגלה לנו סוד עמוק: הכפירה אינה מתחילה בשכל, אלא בלב. כשאדם אינו רוצה להכיר טובה, הוא מתחיל "לא לדעת". זהו תהליך של:
- הדחקה רגשית
- טשטוש המודעות
- בניית תפיסת עולם חדשה
שער שלישי: המראה הכפולה
ג. הודאה והודיה - שורש אחד
בעומק לשון הקודש מתגלה סוד נפלא:
- "מודה" על האמת
- "מודה" לה' על חסדיו אין זה מקרה - שתי המשמעויות נובעות משורש אחד: ההכרה באמת היא-היא ההכרה בטוב
שער רביעי: התיקון
ד. דרך התשובה
כיצד מתקנים את מידת כפיות הטובה?
- התבוננות יומית - "חסדי ה' כי לא תמנו"
- הכרת הטוב במעגלים - להורים, למורים, לחברים
- תרגול ההודיה - מאה ברכות כתיקון יומי
שער חמישי: עבודה מעשית
ה. סולם ההודיה
- שלב ראשון: זיהוי הטוב בכל דבר
- שלב שני: הבעת תודה מילולית
- שלב שלישי: הפנמה והתבוננות
- שלב רביעי: העברת הטוב הלאה
שער שישי: הסוד הגדול
ו. מעגל הברכה
- כשאדם מודה, הוא פותח צינור של שפע
- ההודיה היא המפתח לשמחת החיים
- כפיות טובה סוגרת את השערים, הכרת הטוב פותחת אותם
אחרית דבר
פרעה, ב"לא ידיעתו", לימד אותנו שיעור נצחי: הבחירה בין "לדעת" ו"לא לדעת" היא הבחירה בין חיים של משמעות לחיים של ריקנות. בידינו הבחירה - להיות מאלה שיודעים להודות, ובכך לפתוח שערי ברכה לעולם כולו.
