יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו (1 תגובות לחידוש זה)
אומרת לנו התורה: "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". לא, אין זו טעות בפס הייצור. כל אחד מאתנו נולד עם תכונות: אנוכיות, כעס, קינאה, גאווה, נקמנות, עצבות וכו'. הקב"ה שתל בחלק הכי עמוק וראשוני בתוכנו את התכונות הקשות האלה כדי שנגיע לכאן לעולם ונתקן אותן. תיקון המידות אינו פשוט כלל וכלל ובאופן טבעי אנחנו נמשכים לעשיות אחרות שמסבות לנו הנאה מידית, אך דווקא בתיקון המידות והתגברות על היצרים והתאוות נהיה האדם שלם ואמיתי יותר.
לאדם יש בחירה חופשית שאינה קיימת בכל הבריאה. האדם יכול להתנהג
כמו מלאך ולהבדיל הוא יכול להתנהג כמו שטן. לבעלי החיים אין בחירה - כל הנמרים הם
טורפים וכל החתולים ירדפו אחרי עכברים! מבעלי החיים לא ניתן לבקש שישלטו
בתאוותיהם, אך האדם יכול וצריך לשלוט בתאוותיו וביצריו.
תפקיד הנמר להיות חיית טרף. אך תפקיד האדם לעבד את מידותיו, לנכש
את העשבים השוטים ולהפוך את אישיותו לערוגה המגדלת רק את הצדדים הטובים שבו. אם
אין האדם משתמש במידותיו לטובה - הוא עלול להיות כחיית טרף, אך אם הוא משתמש בהן
לטובה - בשבילו נברא העולם.
הרב יעקב אריאל שליט"א, מתוך הספר: "מאהלי תורה - לתורה
ולמועדים"
ניר אביעד
הנשמה מנוערת מלמעלה.
----------------------------------
האדם נברא בעולם בגופו מעפר [אדמה]
אך נשמתו שחוצבה ממחוזות האלוה.
למעשה נאלצת להתנק ממקורה משל מנערים אותה מאותו ה"אשכול"
לירד מטה להשתדך עם הגוף.
"ניעור" זה מותיר חותם מעיב על הנשמה.
והאדם פועל באלף אמצעים להשקיט את נשמתו .
ביניהם גם אמצעים רעים .והרע מכולם הוא
גרימה יזומה של שיבת הנשמה למעלה
במעשה הנורא של ההתאבדות ......
לכן רומזת התורה כי בנעוריו של האדם יש לתמוך וללוות אותו
שה"ניעור" של נשמתו לא יעיב על המשך חייו.......
משה אהרון