החיים שבין עץ הדעת - לעץ החיים.ובכלל

----------------------------------------------

בגן העדן ההוא, היו מלבד עץ הדעת ועץ החיים,

 עצים נוספים אחרים בעלי סמליות  של מנעד רחב אחר  :

מנעד : שבין "עצי סרק- לעצים המסמלים :

 "אי-שפיות" וחידלון מוחלט .

 והנה כשם שיש את הקלישאה שלכל אדם יש כוכב במרום.

 כך יש וצריך לחשוב רעיונית , שלכל אדם יש עץ האופייני לו .

ולעיתים יש "יער" במובן של קבוצה שלמה המתאפיינת

 בעץ כזה או אחר.

 הבורא הנשגב ,תכנן עד הסוף את כל פרטיו של  

הסיפור המקראי של הבריאה.

 הוא לא סתם נטע בין שלל עצי הגן :עץ הדעת ועץ החיים.

 והוא גם צפה וידע כמובן שהאדם לא יעמוד באיסור וימעד.

 ולכן  עץ הדעת היה כה אטרקטיבי ומושך,  עד כי הפרי 

קרא  ממש לאדם לאכול ממנו.[לא כן עץ החיים]

 והכל על מנת,שהאדם יכלכל את חייו בתבונה ובדעת 

אותה ההולכת ומתפתחת .

 

שוו בנפשכם שהאדם היה בוחר חלילה לאכול מעץ החיים

 [כאמור הבורא דאג שעץ החיים יהא פחות אטרקטיבי ומושך].

 היה לכאורה חי לעולם או חיי מאות שנים אבל בלי פוטנציאל המבטיח  של ה"דעת"

 היו אלו חיים של מסכנות ,ניוון ועליבות.

 אז האדם לא בכדי גורש מגן העדן האלוקי  .

נזרק ממש אל מסע מפרךלבנות הוא עצמו גן עדן ,שייטיב עמו ויאריך גם את חייו.

 הנה כי כן בורא העולם כבר בבריאה, השקיף כצפוי,לגורל האדם עד סוף כל הדורות .

 והוא אשר כאמור, גם זה שגרם לאדם "לחטוא" ודווקא בעץ הדעת.

 והכל,שעם סגירת המעגל. האדם יהא בשל ונכון לחיות בגן העדן שיצר במו ידיו.

 ישכיל הוא גם בדעתו להאריך את חייו - משל אכל הוא משהו גם מעץ החיים.

 ודוק הארכת החיים בשני המימדים במימד החיים עצמם .

ובחיים שלאחר המוות . 

גן העדן שנשכיל לנטוע פה בארץ, הוא שמחד ירבה ואריך את חיינו .

ומאידך גם יימשך לנו, במימד האחר או במצב צבירה אחר.

 יש נחמה גדולה לדעת כי מסכת החיים, לסוף  אינה "מסתיימת" אך בחטף המוות .

 וכי כך או אחרת יש המשך לדברים ובמובן אחר של "חיים חדשים"......

משה אהרון