"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אלוקיך בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" (דברים כח, מה-מז)

אומר ה"אור החיים" הקדוש: "שהצדיקים, הגם שעושים מצוות וכל עסקם בתורה אינם מרגישים שיש להם עמל, אלא אדרבה כאדם המרוויח וכאדם המשתעשע בשעשועים לרוב חשקם בתורה".

ובעניין זה ידוע משלו של המגיד מדובנא בביאור הפסוק (ישעיה מג): "וְלֹא אֹותִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל", משל לסוחר שבהגיעו לנמל ביקש מאחד הסבלים, שיעלה לאוניה ויביא את חבילותיו לביתו. כאשר הגיע הסבל לבית הסוחר מזיע ומתנשף וביקש את שכרו, אמר לו הסוחר: החבילות שהבאת אינן שלי. שאלו הסבל: וכי מניין לך זאת, הרי לא ראית כלל את החבילות שהבאתי?

השיב לו הסוחר: חבילותיי הן חבילות קטנות של יהלומים. אילו הבאת אותן בוודאי לא היית מזיע ומתנשף כל כך, מאחר שראיתי עד כמה התעייפת, הבנתי שבוודאי לא את הסחורה שלי הבאת.

הרב דוד חדד שליט"א, מהספר: "פניני התורה"