סביב הלידה בתשעה באב

נכתב על ידי הרב יוסי איתן, 13/7/2010

 חכמים קבעו את גדרו של יום תשעה באב כגדרו של יום הכיפורים, כך שגם פרטי הדינים מקבילים. בכל זאת, הוא אינו מדאורייתא, וכלל ידוע הוא: "במקום חולי לא גזרו רבנן", לכן החולה פטור מלצום בת"ב אפילו אין הצום מסַכנו. גם יולדת נחשבת כחולָה מתחילת הופעת הצירים ועד שלושים יום מהלידה [ואם מרגישה "שלא חזרה לעצמה" –גם אחרי תקופה זו] וחובת התענית בת"ב לא חלה עליה מלכתחילה. לכן אין היא צריכה להקפיד על "שיעורין" המוכר מיוה"כ. עם זאת, בכדי להיות במצב של שותפות בצער הצבור, כתבו הפוסקים שחולים או יולדות שיכולים/ות יתענו עד הבוקר [אבני נזר,תק"מ] וכן יאכלו מאכלים פשוטים, לא מעדנים. ואם ילדה בן וברית המילה מתקיימת ביום תשעה באב, תהיה זו היולדת שתשתה מכוס הברכה.

בזמננו, בשל "החלשות הטבָעים", וגם מזג האוויר החם, נשים הרות רבות מקבלות היתר אישי שלא לצום, בהתאם למצב הרפואי הסובייקטיבי ולמידת הקושי שיש לה בצומות בכלל.

אישה בחודש התשיעי להריונה, וכגון שההיריון אינו בר סיכון וכנ"ל, אינה פטורה מן הצום בשל החשש שמא יגרום הדבר להקדמת הלידה. זהו "חשבון" שאינו רפואי. מאידך, אם יש סיבה רפואית הפוטרת או אוסרת עליה להתענות, אל לה לומר: "אצום ומה כבר יכול לקרות, לכל היותר אזרז את הלידה". אף זה שיקול מוטעה, וגם "אין מצווה" להגיע ללידה מייד לאחר צום...  ברם, בכל מקרה, כאשר מתחילים צירים אין להסס ויש להתחיל לאכול ולשתות כדי להחזיר לגוף את האיזון הנדרש לקראת הליך הלידה.

ההנקה אינה פוטרת מהצום, אלא אם האישה חוששת שתנובת החלב תיפגע, שאז יש להקל כי אין מקום להתחשב בקיומם של תחליפי חלב למיניהם. 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה