סיפורי ישועות - ועוד דברי תורה מהספר זרע שמשון - לישועות גדולות
נכתב על ידי DL2000, 8/5/2014
'וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר' (כה א): וברש"י
מחז"ל 'מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות
נאמרו בסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה
ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כל שאר המצות
נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני'.
מקשים העולם, שהמדרש היה צריך להקשות 'מה
ענין הר סיני לשמיטה' שהרי בפרשה זו נאמרו כל
דיני שמיטה והקושיה היא מדוע הוזכר כאן במצות
השמיטה מענין הר סיני, ומדוע הקשו להיפך 'מה ענין
שמיטה להר סיני'.
ועוד יש לדקדק בהמשך דברי המדרש שהוסיף 'והלא
כל המצות נאמרו מסיני' שנראה קצת שרוצה להוסיף
קושיה על מה שהתחיל מה ענין שמיטה וכו', וצריך
ביאור מה הוסיף להקשות בזה.
ועוד יש להקשות שעדיין צ"ב מדוע בחרה התורה
דוקא במצות שמיטה לרמז לנו שכל התורה כללותיהן
ופרטותיהן נאמרו בסיני.
ביאור חדש בפשט קושיית ותירוץ המדרש
ויש לפרש שאכן עיקר ועומק קושיית המדרש 'מה
ענין שמיטה להר סיני' הינו מדוע גילתה התורה דוקא
במצות שמיטה שכל כללי ופרטי התורה ניתנו בסיני,
ולא רמזה זאת במצוה אחרת. ולכך מדוקדק היטב
שלשון הקושיה הוא מה ענין שמיטה להר סיני ולא
להיפך, כי אכן עיקר הקושיה הוא מדוע התורה בחרה
את מצוה שמיטה יותר משאר מצות לגלות על מה
שהיה בהר סיני.
ולאחר מכן מוסיף 'והלא כל המצות נאמרו בסיני',
וכוונת המדרש להוסיף ולהקשות שלכאורה יותר
היה עדיף ליתן רמז זה במצוה אחרת שנוהגת בין
במדבר ובין בארץ ישראל מאשר במצות שמיטה
שאינה נוהגת רק בארץ ישראל. [וזה הכוונה 'והלא
כל המצוות נאמרו בסיני', היינו שיש הרבה מצוות
שנאמרו לנהוג כן מיד כשעדיין היו בסיני, וממילא
עדיף לרמז זאת בהם.]
ועל כך משיב 'מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה
מסיני וכו', היינו שכשתדקדק תמצא שהכללות
והפרטים של מצות שמיטה הם דומים לכללות
והפרטים של סיני מה שאין כן בשאר מצות. ולכך
בחרה תורה דוקא את מצות שמיטה לגלות לנו ענין
זה, כי יש בה דמיון ביותר לסיני, וכפי שממשיך לבאר
ומובא להלן.
יש צד שוה בין שמיטה להר סיני
וביאור הדברים, דלכאורה יש להבין בטעם מצות
שמיטה מדוע זה דוקא בשנה השביעית, ובודאי אף
שיש כאן הרבה רמזים, לפי פשטן של דברים זה דבר
נעלם ונסתר אלא שכך רצונו יתברך בעת בריאת
עולמו, ואף שמבואר במדרש (אמור כט ט) שיש
חביבות מיוחדת למספר שבע ולכך שבת נבחרה,
ומשה נבחר וכו' כי כל השביעין חביבין, מכל מקום
עדיין אין אנו מבינים מה החביבות של שמיטה יותר
משאר מצוות שמפני כן קבע השי"ת אותה בשביעית.
ועוד שעצם זה שהשביעין חביבין גם כן אין אנו
משיגים מדוע ראה ה' ככה, כי בודאי יכל השי"ת
לקבוע מספר אחר שיהיה חביב בעיניו, וכך גם נעלם
מנגד עינינו הטעם שהשרה הקב"ה שכינתו דוקא על
הר סיני, ואף שמבואר במדרש הטעם משום שזה
הנמוך שבהרים, מכל מקום בודאי יכל להנמיך הר
אחר וליתן עליו את התורה.
ואם כן נמצא שהכללות של שמיטה מדוע דוקא
בשנה השביעית, הוא דומה לכללות של הר סיני
מדוע דוקא בהר זה קבלו את התורה, שבשניהם אין
אנו יודעים את טעמם.
ובפרטותיה של שמיטה שנאסר לנו עבודת קרקע
שכתבו המפרשים הטעם כדי להראות שהוא אדון
האדונים ויש בידו הכח לבטל כל הכח והממשלה של
התחתונים, שזה הכח שמצמיח השדות והכרמים
אינו יכול להצמיח באותה שנה כמו שהיה רוצה וכו'
והאדם די לו להסתפק במה שצומח מאליו ואינו יכול
להשתדל להרבות כלל ביגיע כפיו. וכך גם היה בהר
סיני שהיה להם מצות הגבלה שאף שירד ה' על הר
סיני וכל העם היו רואים אותו לא היו רשאים להתקרב
אליו יותר כדי ליהנות מאורו הגדול. (ומטעם זה ניתנה
התורה על הר סיני באש, כי כמו באש שמחמם ומאיר,
אך מי שמתקרב אליו נשרף, כך בתורה צריך כל
אחד ואחד להיזהר שלא יהיה לו עסק בנסתרות אם
אינו ראוי לכך, אלא יהיה שמח בחלקו שנתנו לו מן
השמים.)
וכן מצינו בשמיטה שאם משמרים אותה אינם גולים
מארצם, וכך היה בסיני שכשקרבו לסיני זכו לחירות
משיעבוד מלכויות. (רבינו מרחיב בעוד כמה פרטים
שדומים שמיטה לסיני.)
כל המצוות אף שאינם נראים נעלמים כ"כ הרי
הם כסיני ושמיטה
ולפי כל הנתבאר מובנים מאד כוונת המדרש שנלמד
ממצות שמיטה לכל המצוות, שכפי שמצות שמיטה
דומה לסיני שנעלם פנימיות ענינה,כך גם בכל המצוות
טעמם נסתר ואין אנו יודעים סודם ועמקותם, וכן
בפרטותיהן כפי שע"י מצות שמיטה זכו לחירות, כך
זה בכל קיום המצות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק
בתורה ובמצות וגם מצינו שמלאכתו מתברכת.
ולפי שבמצות שמיטה נמצאו אלו העניינים שדומים
לסיני בעצם ובפרטות ובמראית עין יותר משאר
מצות, לכך הדגישה התורה במצות שמיטה והזכירה
בציווי מצות שמיטה שיש בה מענין סיני כדי ללמוד
ולהקיש ממנה על שאר מצות התורה שידעו שטעמם
נסתר וכו' וכפי שנתבאר.
('זרע שמשון' פרשתינו אות א, מאמר זה בגוף הספר מבואר
בהרחבה ובעמקות, ביארנו כפי שיכולנו במסגרת זו.)
מפני החטא צריכים אנו לחרוש ולזרוע
'כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ
שבת לה' שש שנים תזרע שדך וגו' ובשנה השביעית
שבת שבתון יהיה לארץ וגו' (כה ב-ד): יש לדקדק
שהתחיל הפסוק בלשון רבים 'כי תבואו' וסיים בלשון
יחיד 'שש שנים תזרע שדך'. ועוד יש להבין שלכאורה
נראה מלשון הפסוק 'שש שנים תזרע' שהוא מצווה
ומוכרח לזרוע בכל הששה שנים. וצ"ב מדוע, שהלא
בפשטות אין חיוב מה לעשות במשך השש שנים
ויכול אף להובירה, והחיוב הוא רק לשבות בשנה
השביעית.
וי"ל דהנה לעתיד לבוא יהיה ברכה ולא יצטרכו ישראל
לטרוח במלאכה עבור פרנסתם, וכן היה גם בתחילת
הבריאה לולי שחטא אדם הראשון ונגזר עליו 'בזיעת
אפיך תאכל לחם'.
ואם כל ישראל יהיו צדיקים אזי לא יצטרכו כלל
למלאכה ויתקיים תמיד 'ושבתה הארץ שבת לה',
היות שמלאכתן נעשית מאליה ואין צורך לעבוד את
הקרקע וכמו שיהיה לעתיד, ואז תשבות הקרקע תמיד
ולא יצטרכו ישראל לעשות מלאכה כלל,
אמנם אם יהיה בהם יחיד שאינו זוכה לכך, אזי אינו
רשאי לבטל מעבודת הקרקע שהרי אינו ראוי שיעשו
לו נס, וגם אינו רשאי להטיל עצמו על הציבור, ולכך
מוכרח הוא לטרוח ולעמול, ועל כך אמרו 'שש שנים
תזרע שדך' בלשון ציווי כי מחוייב בכך וכמו שנתבאר,
וגם נאמר בלשון יחיד, כי דין זה רק על היחיד ברם
הרבים בודאי שיהיו צדיקים וממילא לא יצטרכו לעבוד
כלל בקרקע כי מלאכתן תהא נעשית מאליה. [ומדברי
רבינו נראה שהכתוב מדבר אף בזמן הזה שהצדיקים
שאינם חוטאים מלאכתן נעשית ע"י אחרים ומתקיים
בהם 'ושבתה הארץ שבת לה', ואילו מי שחטא מוכרח
לקיים את הכתוב שש שנים תזרע וגו']
('זרע שמשון' פרשתנו אות א ד"ה ובדרך)
1
מח ס זרע ˘מ˘ון ו˙ול„ו˙ ˘מ˘ון גליון 16
˘‰בטיח ˘‰לומ„ בספריו יזכ‰ לי˘ועו˙ ונפל‡ו˙ בבני חיי ומזוני
ע ן ן
˘‰בטיח ˘‰לומ„ בספריו יזכ‰ לי˘ועו˙ ונפל‡ו˙ בבני חיי ומזונימדועלאשייךאיסור ריביתבנתינתשכרעל
קיום המצוות
'אל תקח מאתו נשך ותרבית וגו' את כספך לא תתן
לו בנשך וגו' (כה לו-לז): מצינו בגמרא (ב"ב י.)
שנקרא הקב"ה כביכול לוה למי שעושה צדקה וחונן
דל, שדרשו על כך את הפסוק (משלי יט) 'מלוה ה'
חונן דל [ולכאו' כן הוא בכל המצוות על ההוצאות
שמוציא עבור המצוות.]
ולפי פשוטן של דברים יש להקשות האיך הקב"ה נותן
שכר על קיום המצוות כפי שמצינו רבות בחז"ל (עי'
ויק"ר ל א, ביצה טז. ועוד) שמקבלים שכר על המצוות,
והלא הקב"ה נקרא כביכול לוה כלפי מי שהוציא
הוצאות עבור קיום המצוות, וידוע בחז"ל שהקב"ה
מקייים את כל המצוות, וא"כ איך יכול להוסיף לנו
שכר על כך הא הוי ריבית.
ויש לומר עפ"י מה שפסקו הטור ושו"ע (יו"ד סי'
ק"ס סעי' יא) 'תלמידי חכמים מותרים להלוות זה
לזה בריבית לפי שיודעים שאסור ונותנים אותם
במתנה גמורה, ודוקא בדבר מועט שאדם רגיל ליתן
לחברו במתנה אבל ביותר מכן לא'. והרי מי שעושה
צדקה או מוציא הוצאות עבור המצוות בודאי נותנם
במתנה גמורה לקב"ה שהרי אמרינן (אבות א ג) 'היו
כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל
פרס' וא"כ מצד בנ"י איננו מלווים לקב"ה אלא נותנים
הכל במתנה. ועוד, שהרי המתנה שנותן לנו הקב"ה
הרי זה רק דבר מועט שהרי נותן לנו רק פירות בעוה"ז
וכמבואר במשנה (פאה פ"א מ"א) שהאדם אוכל
פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, ועוד 'שהרי
יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב יותר מכל חיי
העוה"ז' (אבות פ"ד מי"ז), נמצא שנחשב לקב"ה מה
שנותן לנו בעוה"ז רק כדבר מועט, ובודאי גם הוא נותן
זאת במתנה.
אמנם מבואר בשו"ע (שם) שההיתר רק בדבר מאכל
ורק באופן שלא קבעו ופסקו כן בתחילה (עי' ט"ז
ס"ק יב), אין זה קושיה שהרי מצינו ששכר המצוות
נחשב כאוכל וכלשון התנא 'אלו דברים שהאדם אוכל
פירותיהן בעוה"ז, וגם פסיקה והתחייבות אין כאן,
שהרי בני ישראל עושים את המצוות שלא על מנת
לקבל פרס.
והשכר שמקבלים בעוה"ב דשם אין זה דבר מועט לא
קשה כלל, שבודאי בעוה"ב יכולים לקבל שכר הרבה
מאד, וכמו שדרשו חז"ל שבעוה"ב לא שייך קיום
המצוות ורק היום לעשותן, וכשמת אדם נעשה חופשי
מן המצוות, וכשאנשים פטורים מן המצוות גם הקב"ה
אינו מקיימם.
('זרע שמשון' פרשתינו אות ד)
מתק דברי רבינו בתחילת פירושו על מסכת
אבות בטעם לימודם בין פסח לעצרת
'יאיר האור והטוב הצפון, כי רצה הקב"ה לזכות את
ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, תהילה לכל
חסידיו לבני ישראל עם קרובו, שאפילו שיחתן ומנהגן
צריכה תלמוד. הטיבו כל אשר דברו המפרשים בטעם
לשבח, על מה שנהגו כל ישראל ה' ישמרם לשנות
פרקי מסכת אבות מידי שבת בשבתו בין פסח לעצרת,
כי הזמנה מילתא היא להכין עצמם בהכנה דרבה לקבל
התורה הקדושה, האי יומא דקא גרים לאשר בשם
ישראל יכונה, יום חג העצרת הקדוש, על דרך שמע
בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, ואם אין דרך
ארץ אין תורה, דרך ארץ קדמה לתורה כנודע'.
ללומדים הנכבדים הי"ו: מומלץ מאד לעיין וללמוד
בתוך הספר הקדוש אשר בודאי כתבו ולשונו של צדיק
מחכימות ביותר, ולא להסתמך על העורכים בלבד, כי
אין אנו מעלים על קצה דעתנו לכתוב אפילו פשט דבריו
הקדושים אלא טעימה בלבד, ובפרט שברוב המקומות
רבינו מרחיב את הדברים בביאורים נפלאים ומתוקים
עם ראיות מיוחדות מחז"ל וספרים קדמונים בכל
מקצועות התורה, ואנו לא באנו אלא להיות כמראה
מקום לחידושיו בקצרה, ולסייע במקצת למתקשים
בהבנת דבריו.
***********************
גבורות שמשון - סיפורי ישועות
מספר הרב י.ב. שליט"א שמוכר באחד המקומות בארץ ישראל את
הספר 'זרע שמשון': באחד מימי חול המועד פסח שעבר עלינו לטובה
התקשר אלי הרב ח.י.נ.ז. שליט"א, וכבר מתחילת דיבורו היה ניכר
בקולו ההתרגשות הגדולה שאופפת אותו. הבנתי שעוד ישועה באה
לעולם בכוחו של אותו צדיק.
פתח ואמר לי: בתחילת חודש אלול תשע"ג כשנתפרסם מאמרו
וסיפורו של הרב נחמן זלצר (המודיע – אנגלית, פרשת כי תצא) על
דבר ספר 'זרע שמשון' והישועות הגדולות שזוכים הלומדים וההוגים
בדבריו הנחמדים והמתוקים מדבש ונופת צופים, קניתי את הספר,
ואכן כבר זכיתי לראות כמה דברים מופלאים מאד.
ובהיות שאמונת צדיקים פיעמה בי, אמרתי לאחד מבני משפחתי שזה
לו ארבע שנים מנישואיו ועדיין לא זכה להיפקד בזש"ק, שהנני ממליץ
לו מאד לקנות את הספר ולעשות בו קביעות, כי כשרואים אחד קדוש
מדבר ומבטיח ישועות, בודאי לא בכדי אמר את דבריו, וברור שיש לו
יכולת לספק הבטחתו, ולכך אין ספק שדבר אחד לא ישוב ריקם. הלה
שמע לעצתי, ותיכף ומיד קנה את הספר והתחיל ללמוד בו ולעשות
קביעות, וב"ה בשבוע הזה שעדיין לא עברה שנה מתחילת לימודו,
בדבר ו הנחמד ם והמתוק ם מדבש ונופת צופ ם, קנ ת את הספר נתבשרנו שנולד לו בן זכר.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
