"הגוי גם צדיק תהרוג" (כ, ד)

לשונו של אבימלך דומה ללשונו של אברהם בתפילתו על סדום: "האף תספה צדיק עם רשע" (לעיל יח, כג).

נראה שהקב"ה אכן נתלה בדמיון הלשון, ועל כן הוא אומר שאברהם "יתפלל בעדך וחיה" (פסוק ז) - כלומר, אברהם  כבר השתמש בטענה זו בתפילתו, והוא יתפלל גם בעדך עם טענה זו.

בכל זאת, אברהם עשה חסד מיוחד בזה שהתפלל על אבימלך, כאמור בפסוק יז. היה לו יותר קל להתפלל עבור אנשי סדום, שהרי לא פגעו בו אישית. העובדה שאברהם מסוגל להתפלל עבור אבימלך ועבור עמו למרות שפגעו בו, מוכיחה שהוא "יצוה את בניו... ושמרו לעשות צדקה ומשפט" (לעיל יח, יט).

בשכר זה, פתח ה' את רחמה של שרה, כאמור בהמשך הפסוק שם: "למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו", וכפי שהתורה אומרת להלן כא, א, מיד אחרי הפסוק על תפילת אברהם עבור אבימלך.