אבימלך האמין לאברהם במה שאמר ששרה היא אחותו, מפני שאברהם נסע עם ישמעאל והגר, והיה אפשר לחשוב שהגר היא אשתו, וששרה היא אחותו. זאת ועוד: יש להניח, שמאחר שאברהם היה דוד של שרה, היו דומים במראה פניהם, וזה הביא את אבימלך להאמין שהיו אח ואחות.

לא היה באמירתו של אברהם שקר גמור, מפני שבימים ההם האשה האהובה, שלא היו לה ילדים, נחשבה כ"אחות" - בעלת מעלה יותר גבוהה מאישה שתפקידה רק להוליד ילדים.

השיקול שהביא את אברהם לומר "אחותי היא" היה, שממה נפשך: אם יבואו לקחת את שרה בלי כפייה, היא יכולה לסרב, ואז ישאלו את "אחיה", שהרי בימים ההם במקומות ההם, אחרי מות האב, היה האח ה"סוכן" של אחותו; והיה הוא דוחה את ההצעה. ואם יבואו לחטוף אותה בכוח, הרי אילו ידעו שהוא בעלה, היו הורגים אותו.

אבימלך חטא בכך שהוא חטף את שרה, ואילו היה אדם הגון, היה שואל את "אחיה" של האשה ולא חוטף אותה, ואזי היה חוסך מעצמו את העונש.