כל המתיימרים לעסוק בקודש.

============================.

 שאלתם פעם את עצמכם .

מדוע כל אותם שעבדו בעבודת המשכן נמנו על משפחות 

בעלות שם עם גוון שלילי לכאורה

 בדמות :

 קהת.

 גרשון

 מררי.

 אלא שביקשה התורה להעביר מסר חשוב ביותר .

 לכל מי המתיימר לשאת בנטל עבודת הקודש .

 צריך לסגל ולפתח לעצמו שלוש סגולות או תכונות אופי

בהתאם לרום עיסוקו שבקודש.

 אותם שעוסקים בקודש  בפיסגתו - בכעין : "קודש קודשים" .

 חייבים לפתח קהות חושים. קהות מגינה, הגודרת אותם מלהיסחף .

 ועד כדי להקיש בין הקודש שבידם להם עצמם. בבחינת גם הם עצמם 

 חלק מהקודש.

 כך שבני קהת שנשאו בעיקר המשכן בארון ובשאר כלי הקודש. חייבים היו 

 להיות "קהים" כאמור. 

שחלילה לא להיסחף ולא להגזים לנסות לראות גם את הקודש עצמו  .

שאם כך היו מתים. 

שמי המנסה לבלוע את הקודש, כבולע סם הוא .

ומתקיים בו : 

 "כבלע את הקודש ומתו".

 

והנה בני גרשון שנשאו משא מדרג שני,  

חייבים היו לחוש תדיר כי תפקידם זה על תנאי .

וכי הם בכל רגע נתון,י כולים הם לממש ולחוש את מהות שם משפחתם.

 להיות מגורשים ומודחים ממלאכתם זו.

 

והנה בשלב השלישי והאחרון :

הם אותם שעוסקים בשולי הקודש ואולי ביחס לשיא,

 בבחינת "זוטות הקודש" . 

אלה חיים תדיר בתחושת מרירות  לעומת כל אלה שזכו

 להיות מעליהם  

 מרירות זו מובנת ואולי טבעית  אך אסור שתעיב בכלום על אופן ביצוע העבודה 

 ועל הכוונה הזכה.

 

והנה עד הינה עסקנו  בעבודת האוהל הפיזית .

 ובעבודת האוהל הרוחנית  .  :

 בתלמוד תורה ובהוראה .

 לכאורה החובה לקיים :

 קהתי ,

 גרשוני 

ומררי כאמור .

 היא חובה נחרצת יותר ובעשרת מונים .

 משה אהרון