"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ... כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ"

(ויקרא טז, ג-ד)

בפרשת "קדושים" העוסקת רבות במצוות שבין אדם לחברו, יש שני פסוקים שלמרות שהם סמוכים אחד לשני, נראים כסותרים האחד את השני.

הראשון (ויקרא יט, טו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", מביא רש"י על כך את דרשת חז"ל שכוונת הכתוב:"והוי דן את חבירך לכף זכות". ומיד נאמר הפסוק (שם יט, יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", מצווה שלכאורה לא ניתן לקיימה בשעה שדנים את חברינו לכף זכות...

בפרשת "אחרי מות" אנו קוראים על הציווי לכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים דווקא בבגדי לבן (לכהן הגדול היתה מערכת בגדים משמונה חלקים שחלקם היו עשויים מזהב, ואילו לכהן הדיוט היתה מערכת בגדים מארבע חלקים העשויים מבגדי לבן ללא זהב) (ויקרא טז, ד): "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ... כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ", ודרשו חז"ל: "מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים, שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטגור נעשה סנגור, אלא בארבע ככהן הדיוט וכולן של בוץ".

שואל הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל בפירושו "אוזניים לתורה" - לשם מה היה הכהן הגדול ביום הכיפורים פושט בגדי זהב ולובש בגדי לבן, פושט בגדי לבן ולובש מחדש בגדי זהב, הרי טענת "שאין קטגור נעשה סנגור" היתה צריכה להיות בכל היום הקדוש, הן בעבודות בקודש הקדשים והן בעבודות שבחוץ, מדוע דווקא אומרים זאת בעבודות הנעשות לפני ולפנים בקודש הקודשים, ולא גם בעבודות הנעשות במשך כל היום מחוץ לקודש הקודשים?

ההבדל קובע רבי זלמן סורוצקין זצ"ל נמצא במהות מצוות התוכחה, אין שום ספק שאם אנו רואים איש או אישה עוברים על דת משה וישראל הרי שחייבים אנו למחות בידם עד כמה שאפשר, אבל במה דברים אמורים? שהמוכיח מדבר אל העם או אל יחיד, אזי חובה עליו לעמוד בפרץ ולהוכיח את העם על פשעם וחטאתם.

אולם מאידך גיסא, בשעה שהרב או המוכיח מדבר ומתפלל לפני הקב"ה, אז עליו ללמד רק זכות על ישראל ולמצוא תירוצים על עוונותיהם ופשעיהם. אפילו בדרך עקלתון ורחוקה חייב הוא לחפש זכויות, ועליו לדבר אך ורק טוב וחסד על ישראל לפני הקב"ה.

זה השוני בבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים, בשעה שהכהן הגדול עובד ביום הקדוש בשנה בעזרה המלאה בכוהנים וישראלים שבאו לראות בעבודתו, לובש הוא את בגדי הזהב שלו, אף על פי שעל ידי זה הוא מזכיר את חטא העגל. אין בזה כלום, אלא אדרבא, יראה העם ויזכור את אשר הקצפנו לה' אלוקינו ויבוש אל ה' המרבה לסלוח.

אבל בשעה שנכנס לקודש הקודשים, לפני ולפנים, להתפלל על עם ישראל, אז בוודאי אין שום ענין של תוכחה, וכל שכן שעליו לסלק כל דבר המזכיר את עוונות בני ישראל. לכן פושט את בגדי הזהב שממנו נעשה העגל ולובש בגדי בוץ לבנים שהוא סימן למחילת העוונות.

הרב שמואל רבינוביץ (רב הכותל), מהאתר: וורטס - https://www.vorts.co.il/ (מהאתר: הכותל - https://thekotel.org/he/)