"אחר תאסף אל עמיך" (במדבר לא, ב)

ההודעה למשה שימות אחרי הנקמה במדיין

כבר נאמר למשה רבינו שהוא ימות במדבר (לעיל כז, יג). מה מוסיפה ההודעה כאן שהוא ימות אחרי מלחמת מדיין?

אפשר לפרש שמשמעות הדבר היא שה' מקדים את מיתתו, כלומר, שהוא ימות מיד אחרי מלחמת מדיין.

אבל אפשר לפרש להיפך, שזה דווקא מעכב את מיתתו, כלומר, שהתכנון המקורי היה שימות מוקדם יותר, אבל עכשו שנוצר צורך למלא משימה חדשה שלא הייתה צפויה, מיתתו מתעכבת עד סיום המשימה.

לפי זה אפשר להסביר מדוע נאמר פעמיים הציווי להילחם במדיין, פעם כאן ופעם לעיל כה, יז:  "צרור את המדיינים:  הציווי הראשון היה שמשה יתן הוראה לצאת למלחמה, ולא לטפל בביצוע, מפני שהוא היה אמור למות קודם;  אבל עכשו דוחה ה' את מועד מותו, כך שימות רק אחרי קיום הנקמה במדיין, מתוך מידת הרחמים.

[אפשר להשוות זאת למה שמשה רבינו לא מל את גרשום, אלא ציפורה מלה אותו: משה רבינו חשב שה' רצה להמית אותו (כמו שכתוב "ויבקש המיתו - שמות ד, כד) בלי שימול אותו, אבל באמת כוונת ה' היתה שהוא רוצה שגרשום יהיה נימול].