הפינה להעשרת הלשון

   בפרשת מטות מוזכרת המילה "לצֹנַאֲכֶם" (לב, כד). צורה זו נראית מעט מוזרה, והייתה צריכה להיות "צֹאנְכֶם", באל"ף נחה בין הצד"י לנו"ן (מהמילה "צאן"), ואילו לפנינו האל"ף אחרי הנו"ן, ועוד מנוקדת בחטף פתח. רש"י וראב"ע נדרשו לעניין זה. רש"י סובר, שהתיבה "לצֹנַאֲכֶם" מקורה בתיבה צֹנֶה (ולא מצֹאן), המצויה בספר תהילים, והאל"ף המצויה לאחר הנו"ן היא מקבילה לה"א המצויה בתיבה צֹנֶה.  ראב"ע טוען אחרת. הוא רואה באל"ף שבמילה "צֹנַאֲכֶם" אל"ף נוספת, לאו דווקא מהמילה "צאן" בשיכול אותיות. הוא מביא דוגמה נוספת מהמקרא מהמילה "והאזניחו" (= והזניחו) שגם בה יש, לדבריו, אלף נוספת.

                                                                                          שבת שלום, אופיר קיסר