אסתר המלכה ומרדכי היהודי -  הקשר לפרשת תצווה.

מאת: אהובה קליין.

http://ahuvaklein.blogspot.com

בקישור הנ"ל- ניתן לראות ציורים על הפרשה, ומגילת אסתר.

במגילת אסתר אותה אנו קוראים בפורים -  מגלים אנו מי הייתה אסתר ובמה גדולתה וכן לגבי מרדכי..   המגילה בתחילתה מתארת  את אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש על מאה עשרים ושבע מדינות - עורך משתה ברוב הדר ופאר  לעבדיו ולשריו ולשרי המדינות  - במטרה להראות לכולם את גודל עושרו ורוב מלכותו. גם ושתי המלכה ערכה משתה לנשים.

ביום השביעי למשתה, ביקש המלך להביא לפניו את ושתי, אך היא סירבה  להופיע.

עלפי רש"י המביא את דברי חז"ל הסיבה הייתה - כי פרחה  בה צרעת ומדוע אלוקים הביא עליה את הצרעת?

התשובה היא: כדי שתמאן להופיע לפני כולם  -  על מנת שתיהרג והסיבה לכך: שהיא הייתה מפשיטה את בנות ישראל מבגדיהן ונוהגת להעבידן בשבת – לכן נגזר עליה שתתפשט בשבת . התוצאה הייתה -  כעס המלך אחשוורוש וחמתו בערה בו.

ושתי הפסידה את מלכותה ונגזר עליה להיהרג. כתוצאה מסירובה להישמע להוראת המלך.

בעקבות מותה של ושתי המלך מחפש  נערה חדשה שתינשא לו:

"אַחַר, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ, חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--זָכַר אֶת-וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר-עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר-נִגְזַר עָלֶיהָ.  וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי-הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו:  יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, טוֹבוֹת מַרְאֶה. וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל-בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל-יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים; וְנָתוֹן, תַּמְרֻקֵיהֶן.  וְהַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ--תִּמְלֹךְ, תַּחַת וַשְׁתִּי; וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן". [מגילת אסתר: ב', א-ה]   ובהמשך המגילה מתארת את זהותם  של מרדכי היהודי ואסתר:

"אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי.  אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה--אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.  וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ--כִּי אֵין לָהּ, אָב וָאֵם; וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.  וַיְהִי, בְּהִשָּׁמַע דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל-יַד הֵגָי; וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים". [שם ,ב', ה-ט] 

השאלות הן:

א] מי היה מרדכי היהודי?

ב] מי הייתה אסתר מדוע נאמר: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ"?

ג] מה הוא הקו המשותף בין המגילה לבין פרשת – תצווה?

תשובות.

מרדכי היהודי

חז"ל אומרים על המילים: "אִישׁ יְהוּדִי"-  מכאן שמרדכי היהודי היה שקול בדורו כמשה רבינו – לפי שכתוב  על משה:

"וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה"׃[במדבר י"ב, ג]  ועל מרדכי נאמר: גם "איש"   מכאן נלמד: משה עמד בפרץ לפי שכתוב: "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית." [תהלים ק"ו, כ"ג]

מרדכי היהודי עמד גם בפרץ - כפי שכתוב:

"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו --דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ" [מגילת אסתר י', ג]

כשם שמשה לימד תורה לישראל - כך מרדכי לימד תורה. על משה נאמר:  "רְאֵ֣ה  לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻוקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ" [דברים ד' ה]

ועל מרדכי נאמר:

" וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי--אֶת-כָּל-תֹּקֶף: לְקַיֵּם, אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת--הַשֵּׁנִית וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֶל - שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת  אחַשְׁווֵרוֹשׁ :  דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וֶאֱמֶת.[אסתר ט, כ"ט- ל"א] ואין אמת אלא תורה- לפי שכתוב:, "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּור חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה."[משלי כ"ג, כ"ג]

מדוע  נקרא מרדכי: בשם "יהודי"?

יש אומרים: שמרדכי היה היהודי היחיד שלא נהנה מסעודת המלך אחשוורוש.

יש הסבורים: שהוא היה היחיד שעמד בגאווה ולא השתחווה להמן.

כל מי שכופר בעבודה זרה נקרא: "יהודי" ,לעומת מרדכי - שאר היהודים היו מסתתרים  מפני המן כדי להתחמק מלהשתחוות לו.

יש הסבורים : שאביו של מרדכי היה משבט בנימין ואמו משבט יהודה ,לכן גם הוא נחשב משבט יהודה.

ישנה דעה הסוברת: משום שדוד בא משבט יהודה - גרם שמרדכי יוולד- על ידי שלא הרג את שמעי בן גרא שקילל את דוד - לכן הוא נחשב גם משבט יהודה.

נאמר: "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי", הרשעים נכתבים קודם לשמם כנאמר: "נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ" [שמואל-א, כ"ה, כ"ה]"  שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ"[שמואל-ב, כ', כ"א] ואילו הצדיקים- שמם קודם להם כפי שנאמר: "ושמו בועז"[מגילת רות, ב', א']

"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה " [שמואל-א, א', א]

על מרדכי נאמר: "בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי".  "בֶּן יָאִיר"- שהאיר עיני ישראל בתפילתו.

"בֶּן-שִׁמְעִי"- בן ששמע ה' את תפילתו .

"בֶּן-קִישׁ"- בן שהקיש על שערי רחמים ושערי הרחמים נפתחו בזכות תפילתו.

מדוע לא נזכר שאול? מפני שבאשמתו נולד המן, לפי שלא הרג את אגג העמלקי - שהמן היה מזרעו.

אסתר המלכה.

אסתר הייתה אחייניתו של מרדכי. בטרם נולדה כבר נפטר אביה. ולאחר לידתה גם אימה נפטרה. מכאן והלאה אימץ אותה מרדכי לבת.

הגאון מווילנא מסביר שלוש סיבות שבגללן מרדכי החליט לאמץ את אסתר:

א] היא הייתה בת דודו, כלומר: מחמת קירבת המשפחה אליו.

ב] מחמת נחיצות הדבר שהתייתמה מאב ואם.

ג] "הנערה יפת תואר ויפת מראה במעשיה" - מרדכי מתבונן במידות הטובות שלה ומבין שהיא  עתידה לגדולה, לפיכך יש להשקיע בה חינוך טוב.

על פי חז"ל. תחילה מרדכי אימץ אותה כבת וכשבגרה - נשא אותה לאישה.

היא הייתה בעלת מידות טובות: צנועה, חסודה וכפי שחז"ל אומרים : אסתר לא יצאה מבית מרדכי במשך שבעים וחמש שנה!

אשר לשמה: נחלקו הדעות:  יש הסוברים: כי היא נקראה רק בשם אסתר ואילו השם :"הדסה" הוא סמלי - לפי שהצדיקים נקראו "הדסים"  וגם על שם שהייתה נאה כהדס - שהוא מסמל מושלמות מסוימת - אינו  קצר  מידי ואינו ארוך מידי.

אך ישנה דעה הסוברת : כי השם "הדסה" היה השם המקורי ואילו השם אסתר ניתן לה  בשלב מאוחר יותר משום שהסתירה את זהותה - שמה ומוצאה - או משום שהייתה נאה כלבנה.

על פי הגמרא [מגילה י"ג, ע"א] אסתר לא הצטיינה בחן  או ביופי מיוחד- אפילו הייתה "ירקרוקת" - אלא חוט של חסד היה משוך על פניה. זהו חן שניתן לה ממרומים – אך במגילת אסתר נאמר: "וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה" ? [אסתר, ב, ז]

הגר"א מיישב את הסתירה - ומפרש: כי בתחילה הייתה אסתר יפת תואר ויפת מראה .  הגוון הירקרק  היה עליה , מהרגע שהיא הובאה אל בית אחשוורוש - מתוך צער ועגמת נפש שנלקחה לביתו באילוצים וכוח ! ההוכחה לכן בפסוק הבא:

"וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.." [אסתר, ב', ט"ז]

מהפסוק הנ"ל ניתן ללמוד: כי אסתר נלקחה בכוח אל בית המלך—מאחר וסירבה ללכת אל רשע זה!

הקשר לפרשת תצווה:

הפרשה פותחת במילים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר:  לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.  בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר--לִפְנֵי יְהוָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..," [שמות כ"ז, כ'-כ"א]

ה' מצווה להביא שמן זית זך  למען- העלאת נר התמיד במשכן.

הפרשה פותחת בלשון ציווי - שמן הזית הזך היה מיועד למנורה במקדש שהייתה דולקת  בכל ימות השנה - מערב עד בוקר.

ישנם פרשנים הסוברים : כי  כשם ששמן זית יוצא על ידי כתישה, כך עם ישראל עבר ועובר ייסורים רבים עד הגאולה בדומה לכתישה של הזית.

ואילו במגילת אסתר: מרדכי מצווה על אסתר להציל את היהודים מהגזירה הנוראה של השמד כפי שנאמר:

וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר:  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.  [אסתר ד, י"ג- י"ד] 

לסיכום: לאור האמור לעיל: במגילת אסתר מופיעים מרדכי ואסתר בשליחות להציל את עם ישראל מגזרת השמד – בעקבות  עצתו של המן  למלך אחשוורוש - עצה זו באה מאחר והמן הבחין שיש  מחלוקת בתוך ישראל- כפי שאמר: "..... יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם.  אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם" ובפרשת  תצווה- תרומת השמן  נועדה עבור המנורה במקדש - המנורה עשויה מחטיבה אחת של זהב - ומסמלת את אחדות ישראל וגם  את שליחות  העם להיות אור לגויים! היא תשובה לבעיית המחלוקת.

דברי ישעיהו הנביא:

"וּנְתַתִּ֙יךָ֙ לְא֣וֹר גּוֹיִ֔ם לִהְי֥וֹת יְשׁוּעָתִ֖י עַד ־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ"׃[ישעיהו מ"ט, ו']

השבת שבת זכור

בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה – למחיית המן  מזרע עמלק !