חידתה של האמה כמשל לדיני העבדים.

 =================================

מופרכותם של דיני העבדים בתורה, באה לידי ביטוי מובהק בסודה או בחידתה של ה"אמה".

 מי הקורא את הפרשייה שלה , בפתח פרשת משפטים  , אחרי דיני העבד העברי

 ולא מתבוסס בשלל התמיהות הבאות להלן, 

לעולם לא ירד לשורש סודה המרתק.

 אם כן מה הן התמיהות :

 מדוע לעבד הוסיפה התורה את הכינוי :"עברי"  - ונמנעה מכך לעניין האמה.

 בכלל למה "אמה" ולא שפחה.

 מדוע לעניין העבד האדון הוא האקטיבי בקנייה -  ואילו לעניין האמה אביה אקטיבי במכירתה.

 מדוע נאמר לגביה "לא תצא כצאת העבדים" [כלומר לא תצא בשנה השביעית] .

 מדוע התורה ניגשת מיד לאופציה השלילית :

 שהיא האמה תמצא רעה בעיני אדוניה.

 ובכלל מה הדינים אם היא תמצא טובה בעיני אדוניה.

 מה הוא :"אשר לא או לו  - יעדה"

 מהו הביטוי  : "והפדה לעם נוכרי".

 מדוע הביטוי הקשה : "בבגדו בה". ואיפה הבגידה.

 והתמוה מכל : 

מדוע האדון שלא ראה לנכון לשאתה או להשאיה לבנו  - את האמה

צריך להתחייב [ועד מתי]. -  במה שמכונה : "עונתה".

 כלל התשובות לעניות דעתנו , משרטטות את סודה המופלא של 

האמה בתורה.

התשבץ לפניכם  !

 משה אהרון