סיפורו העלום והמופלא של יהודה.

============================.

סיפורו העלום של יהודה מורכב  מאינדיקציות רבות של הכתוב .

 יש בו תחילה "ירידה" לצורך עלייה.

 עניין של "וירד יוסף מאחיו" הוא התגלמות הסיפור של יוסף ואחייו .

 הדגש של ירידה מאחיו והדגש על העת ההיא ,מלמדת כי הייתה זו ירידה  בבחינת פרישה .

 שבעת ההיא יהודה הגיע לכלל ייאוש מאחיו והחליט לרדת מהם כלומר לפרוש מהם 

ואפילו כמחאה העדיף לחיות ולהתערות עם הכנענים.

 שיהודה בעניין פרשת יוסף  התנהג מראשית עד אחרית כמבוגר האחראי היחידי.

 והנה בעת ההיא יהודה כבר לא יכל לשאת את סבל אביו ואבלו המתמשך. בא הוא שוב ושוב,

 בהצעה לאחיו לרדת מצריימה לחפש את יוסף או שמא הוא "יורד מהם" מפריש עצמו מהם כאמור.

 והם סרבו והוא "ירד" - פרש מהם.

 זאת ועוד יהודה מראשית הפרשה ניסה להניא את אחיו מעשות החרפה הנוראה.  הוא שיזם את מכירת יוסף כשמחד ניגש לאוזן יוסף לספר לו :"בי אדוני" מה שיעשו לך כאילו עשו בי .

והבטיחו כי יציל אותו. הבטחה שרדפה אותו לכל אורך הדרך.

 ואכן תכנונו של יהודה היה עיסקה עם הישמעאלים ראשית השיב להם כספם. את כסף המכירה והבטיחם בנוסף כי עם מסירת אחיו יוסף לאביו יקבלו תגמול נוסף ומשמעותי .

 והנה הישמעאלים לא עמדו בעיסקה חששו כנראה מהתגוללות .

לימים יהודה לא יסלח להם ויעקב יאמר לו :"ידיך בעורף אוייבך".

 שיהודה כגור אריה לבסוף אתרם ולקח ניקמתו מהם .

 זאת ועוד כיהודה מבקש לשכנע את יעקב לשוב ולשבור אוכל אומר לו "וחטאתי לך כל הימים"

 לאמור עד עתה חטאתי לך שניכשלתי ואם אכשל גם בעניין בנימין אחטא לכך כל הימים

 והנה מאותה הירידה לצורך העליה החל מטהו של יהודה להיבנות בבחימת "ויט"....[עד איש ,,,,,]

 והנה לימים כשניגש יהודה ליוסף לומר לו שוב באוזנו "בי אדוני"  להזכיר לו מה שאמר לו אז ליד הבור וכי עכשיו הוא אומר שוב ביחס לבנימין.

 וגם יעקב שלבסוף התוודע לכל פעולותיו של יהודה אמר עליו :

"מטרף בני עלית" וכן  : "אתה יהודה יודוך אחיך".

  שאחיו חייבים לו לדורות גם הודיה וגם הודאה.

 ויותר מזה כשירדו למצרים נסמך יעקב על יהודה בלבד וושלחו לרדת לפניו גושנה לשחזר שוב את ה"ויגש" ההוא  - לרכך שוב את יוסף .

 והנה בתקופה הקשה שיהודה ירד מאחיו וכראוי , שילם על כך מיד במיתת בניו הוא לא חדל מלהתפלל לשובו לבית אביו שכך גם אמר לימם משה :

 "וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃