"ויאמר אלקים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם" (בראשית ט,יב). '"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" וגו' "לְדֹרֹת עוֹלָם", אמר רבי יודן: לדרת כתיב, פרט לשני דורות, לדורו של חזקיהו ולדורו של אנשי כנסת הגדולה. רבי חזקיה מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של רבי שמעון בן יוחאי. אליהו זכור לטוב ורבי יהושע בן לוי הוון יתבין תנין בחדא, מטון שמועה מן דרבי שמעון בן יוחאי, אמרי: הא מרא דשמעתא ניעול ונישייליה. על אליהו זכור לטוב לגביה, אמר ליה: מן עמך? אמר ליה: גדול הדור רבי יהושע בן לוי. אמר ליה: נראתה הקשת בימיו? אמר ליה: הן. אמר: אם נראה הקשת בימיו לית הוא כדאי למחמי סבר אפאי' (ב"ר לה,ב). מכאן משמע שנראתה הקשת אצל ריב"ל, ולכן מדוייקים דברי ר"ח שאומר בדורו של רשב"י, ולא אומר גם דורו של ריב"ל. והנה בגמ' נאמר שלא נראתה קשת בימי ריב”ל: ' … מכריז אליהו קמיה: פנו מקום לבר ליואי, פנו מקום לבר ליואי. אזל אשכחיה לר' שמעון בן יוחאי דהוה יתיב על תלת עשר תכטקי פיזא. אמר ליה: את הוא בר ליואי? אמר ליה: הן. נראתה קשת בימיך? אמר ליה: הן. אם כן אי אתה בר ליואי. ולא היא, דלא הואי מידי, אלא סבר לא אחזיק טיבותא לנפשאי' (כתובות עז,ב). בפשטות נראה שזהו מחלוקת מסורות, בין הנוסח הא"י (ב"ר מא"י) ובין הנוסח הבבלי. בדוחק אולי אפשר שמה שנאמר שענה 'הן' שנראתה הקשת בימיו, זה דברי ריב"ל שאמר זאת מחוץ למערה (ששמע את דברי רשב”י), ועל זה ענה רשב"י לאליהו... אולם זה דחוק מאוד; וגם אם כך יוצא שלא נראתה הקשת בימיו אז מדוע הובא בהקשר לכך שרק אצל רשב"י לא נראתה הקשת? אמנם בדוחק אולי אפשר שבדורו של ריב"ל לא נראתה הקשת אבל אין זה בשל שלמות המעלה שלא היה אפילו ראוי טיפה שתראה (שעל זה רמז הפס'), שזה דווקא נאמר על דורו של רשב"י. או שאין הכוונה שרק בשני הדורות האלו לא נראתה הקשת, אלא אלו דוגמאות לדורות, שלכן נאמר פעמיים חסרון וו' כדי לרמז על שני סוגי דורות, שיש דור כחזקיהו שכולם היו ת"ח אפילו הקטנים, ויש דור כרשב"י שלא כולם היו ת"ח אבל גדול הדור (רשב"י) הגן עליהם; והסיפור על ריב”ל הובא כיון שמשתמע ממנו שאצל דורו של רשב”י לא נראתה הקשת (שלכן ריב"ל אינו כמותו; וממילא זהו ראיה שבדורו של רשב”י לא נראתה הקשת), וכן משמע שגדול הדור משפיע שלא תראה הקשת (שלכן שאל אם נראתה הקשת לאחר שנאמר לו שהוא גדול הדור; שזהו הסוג כמו דורו של רשב”י). אולם אפשר שיש לחלק בין הסיפורים, שהרי בבבלי זה מופיע כשריב"ל נפטר ואילו בב"ר משמע שזה קרה בחייו, כשלמד עם אליהו. לכן אפשר שהסיפור בב"ר קרה בתחילה כשריב"ל היה אמנם כבר גדול הדור אבל עדיין זה היה בתחילת גדלותו, ואח"כ נעשה יותר נחשב בציבור, וכך השפיע עליהם יותר, ולכן אז גם השפיע שלא נראתה הקשת. ממילא לכן בבבלי שזה בא למעלתו של ריב"ל, בזה אפשר להתחשב ממתי שנעשה לראש לגמרי, שלזה התכוון רשב"י האם נראתה בימיו, שהכוונה בימיו כראש הדור לגמרי, ואילו בב"ר זה נאמר שנרמז על דורות שבהם לא נראתה כלל הקשת, ולכן בזה לא נכלל ריב"ל כיון שבדורו כשכבר נעשה כאחד מגדולי הדור נראתה הקשת, ולכן אי אפשר לומר על כל הדור שלא נראתה הקשת בימיו. לפי זה מובן כיצד ריב"ל שינה ואמר שלא נראתה הקשת בימיו, הרי זה שקר, ובפרט שהגמ' מספרת קודם שמעולם לא נשאל על נדרו, שנראה שבא לומר (מעבר לעצם העניין שלכן לא יפרו את שבועתו שלא לצאת) שריב"ל ישר לגמרי בדבריו בצורה יוצאת דופן, אם כן כיצד שיקר לרשב"י? אמנם בפשטות יש בזה כדי לומר שמותר לשנות מענוה, וזה לכתחלה לגמרי (כמו שריב"ל עשה על אף הזהרותו בדבריו). אולם אפשר שבא לומר שריב"ל לא שיקר, כיון שאמנם רשב"י התכוון למשהו אחד, אבל משום ענווה ענה ריב"ל על אפשרות אחרת שנשמעת מדבריו, שבאמת היה זמן שנראה בימיו הקשת. (לכן בב"ר זה אליהו אומר, שבזה לא שייך שישנה מטעם ענווה של ריב"ל כמו שמובא בבבלי, ואילו בבבלי זה ריב"ל עונה ולכן בזה שייך ענווה). והנה ראיתי עכשיו שבבן יהוידע גם הסביר בדומה לכך, אלא שהסביר שריב"ל התכוון לזמן היותו קטן בשנים שאז נראתה הקשת. שזה אמנם טוב לגרסת הבבלי (שעליה דיבר הבא”ח), אבל לנוסח הב"ר קשה קצת, כיון שבהיותו קטן מה שייך שיגן שלא תראה הקשת? וכן בפשטות משמע בב"ר שאומר אליהו שהוא גדול הדור, ועל זה שואל אם נראתה הקשת בימיו, משמע שזה בהיותו גדול הדור (אמנם אין זה מוכרח, שאפשר ששאל כללית על כל ימיו), וכן השאלה בבבלי ובב"ר היא אותו דבר, ולכן לכאורה משמע שמדבר בשניהם על היותו גדול (ואם נעמיד כדברינו אפשר לומר ששואל על גדלותו, ובזמן ששאל כמובא בב"ר עדיין לא היה גדול הדור הראשי, ואח"כ נעשה כך, וממילא כשנפטר זה כבר כולל גם כשנעשה הגדול הראשי. אמנם אפשר שאע"פ שמובא באותו נוסח כל מקום יתפרש כשלעצמו, שבבבלי זה על גדלותו ובב"ר זה כולל גם את קטנותו. וכן אפשר שזהו מחלוקת במסורות, והוא דיבר על הנוסח שבבבלי). אמנם ע"פ דברי הבן יהוידע אפשר להסביר שנאמר שרשב"י ישב על 13 כורסאות, שזה בא להדגיש שמקטנותו (גיל 13 שהתחייב במצוות) השפיע שלא תראה הקשת, שכבר מקטנותו הגן על דורו, שלא כריב"ל, ולכן כיוון ריב"ל בתשובתו כנגד קטנותו (אמנם הבן יהוידע מסביר שזה בא לרמז שרשב"י עבד את ה' מאהבה, שזה גימטריה של 13). בתחילה חשבתי לחלק בגמ' בין סוגי הקשת שבדבריהם. ואכן ראיתי שמביאים מר' יונתן אייבשיץ שכך חילק והסביר את הגמ' (יערות דבש, יב). אולם זה דחוק מאוד כיון שבב"ר מובא שנראתה בימיו הקשת, וודאי שאין הכוונה לקשת הטבעית... (אא"כ נאמר שזה מחלוקת בחז"ל האם נראתה בימיו). דרשו בחסרון האות וו, שחסרה פעמיים, שלכן דרשו על שני דורות, של חזקיהו ושל רשב"י. ממילא אפשר אולי גם לומר (בדומה קצת למקודם) שמהיות ריב"ל גדול הדור לא נראתה הקשת בימיו, כמובא בבבלי, אולם בב"ר לומדים על דור שלם שלא נראתה הקשת (שלמדים בפס' שמדבר על דורות בעולם), שבדבר כזה כיון שבאותו דור שייך שריב"ל ייעשה גדול הדור בהמשך, אז כבר קודם להיותו גדול הדור הוא ראוי להשפיע לדורו (כיון שבאותו הדור יש קשר אליו שיתגלה בהמשך). לכן בב"ר נאמר בעניין של דורות (שלא נראתה הקשת בשני דורות) שבדורו של ריב”ל נראתה הקשת כשהיה ת"ח אבל קודם שנעשה גדול הדור (ומה שאליהו אומר שהוא גדול הדור זה מעמדו בזמן שפגש את רשב”י, אבל שאלתו של רשב”י זה כבר מזמן היותו ת”ח). ואילו בבבלי מדובר במותו שאז כששאל רשב"י כוונתו האם בהיותו גדול הדור לא נראתה הקשת בימיו, שזה כנגד שהכריז אליהו 'פנו מקום לבר ליואי' שזהו מעמדו שעכשיו, שהוא כבר נעשה גדול הדור ולכן יש לכבדו; וריב"ל כיון בתשובתו על היותו ת"ח, כעין בכוונה לומר שבאמת יש בו חסרון שהתגלתה הקשת בימיו. נראה שבכוונה הוחסרו האות וו, כדי לרמז על גילוי התורה בנו, שזהו התושב"ע (שהוא צד התורה שמתגלה בבנ"י) שהיא ששה סדרי משנה (ואף שני ווים זהו גימטריה י"ב, כבנ"י [י"ב שבטים], שיש גילוי תורה בבנ"י). גם נראה כעין שני ווים שאות ו' אחת מרמזת על הסדר השישי שהוא טהרות שזה מראה את גדולת דורו של חזקיהו שהיו בקיאים אפילו בטהרות: 'מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה' (סנהדרין צד,ב) [וכן האות ו' נראית קצת כעין חרב תקועה בקרקע], ואות ו' אחרת רומזת לתושב"ע – (ששה סדרי משנה) שאצל רשב"י התעמק ביותר בתושב"ע, עד גילוי סודותיה. (נ.ב. במדרש תהלים [לו,ח] מובא 'אמר לו: אילו היה צדיק לא נראתה הקשת בימיו. ואף על פי כן כל ימיו של בן לוי לא נראתה הקשת', שמוסיף שבאמת לא נראתה הקשת, כמו בבבלי. אלא שזה קשה שהרי מובא שרשב"י אמר זאת כהסבר מדוע לא מוכן לענות לריב"ל ולא מובא ששאל אם נראתה הקשת, כך שמשמע שאמר זאת מידיעה, סימן שבאמת נראתה הקשת בימי ריב"ל, אז איך מסיים שלא נראתה? אלא ע"פ דברנו שיש לחלק בימיו של ריב"ל זה מובן, שהסיום מדבר בשביל מעלתו, שאמנם רשב"י לא ענה לו בגלל שאינו כמותו במעלה שלא נראתה כלל הקשת בימיו, אבל מצד הצדקות שלא יחשוב מישהו שנראתה הקשת בהיות ריב"ל גדול הדור [הראשי], לכן מוסיף מיד המדרש שמצד החשיבות על אף דברי רשב"י, מעמדו של ריב"ל נחשב כאחד שלא נראתה הקשת בימיו, כיון שבהיותו גדול הדור [הראשי] אכן לא נראתה הקשת).