chiddush logo

תפילת אברהם על סדום - על הצדיקים או על הרשעים?

נכתב על ידי אבי רבינוביץ, 6/7/2010

 הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע... הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם... חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָרהַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע... הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץלֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט... וְנָשָׂאתִי לְכָלהַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם (בראשית יח, כג-כו)


בתפילת אברהם על סדום סדרהטיעונים הוא מוזר. בתחילה מבקשאברהם מה' שגם אם יהפוךאת סדום לא יהרוג את הצדיקים: 'האף תספה צדיק עם רשע' (בראשית יח, כג). אחר כך הוא מבקש שיציל את כל סדום עבור הצדיקים: 'האף תספה ולא תשא למקום' (שם כד). ואח'כ לכאורה הוא חוזר לבקשתו הראשונה - הצלתהצדיקים בלבד: 'חלילה...להמית צדיק עם רשע' (שם כה). אם אברהם ביקש להציל את סדום כולהלמה חזר לבקשה פחות תקיפה?

לכאורה ה' עונה בחיוב על בקשתו האמצעית, להציל את כל סדום בתנאים מסוימים: 'ונשאתי לכל המקום בעבורם' (שם כו). מפני מה המתייחס לבקשה האמצעית ולא לאחרונה?

אפשר להסביר את המהלך הזה בשתי דרכים:

(א) אברהם לא ביקש רק על אנשי סדוםאלא גם על המקום עצמו. הרי סדום עצמהנשרפה כליל. המקום עצמו הושמד, ב'עוון העיר', ולא רקהאנשים. כך עולה מהפסוקים: 'כי משחיתיםאנחנו את המקום הזה... וישלחנו ה' לשחתה...כי משחית ה' את העיר' (בראשית יט, יג-יד);  'ויאיצו המלאכים בלוט לאמור קום... פן תספה בעוון העיר' (שם טו); 'וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש... ויהפוך את הערים... ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה' (שם כד-כה). אם כן, הגזירה היתה על העיר עצמה, כולל הצמחים; על ה'מקום' ולא רק על האנשים.

[גם במבול נפגעה הארץ עצמה, לפי פירוש שני ברש'י, בראשית ו,יג; והברית שכרת ה' לאחר המבול נכרתהגם עם הארץ: 'את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ'(שם ט, יג)].

נראה שאברהם מבקש מה'שני דברים: א) שלא ישמיד את הצדיקים, 'האף תספה צדיק עם רשע'. ב) שבזכות הצדיקים, לא ישמיד את המקום: 'האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשרבקרבה'. ודברי אברהםלאחר מכן אינם בקשה נפרדת אלא סיכום שתי הבקשות הקודמות: 'חלילה... להמית צדיק עם רשע...' - ביחס לאנשים, ו'השופט כל הארץלא יעשה משפט' - ביחס לארץעצמה (כולל צמח האדמה והחיות).

בתשובת ה' הוא מקבל את הבקשה השנייה: 'ונשאתי לכל המקום בעבורם', ובכך מובן בקל וחומר שהוא מקבל את הבקשה הראשונה, להציל את הצדיקים.

(ב) גם בהתחלה אברהם מבקש להציל את כל העיר, וכשאמר 'האף תספה צדיק עם רשע', כוונתו היא: אתה קושר את גורל כל העיר כאחד, שכולם ימותו; ואיך אתה יכול להרוג את הצדיקים עם הרשעים? אם קושרים את גורלם של הצדיקים והרשעים יחד, יותר נכון להציל את כל העיר, כולל הרשעים, בעבור הצדיקים שבה, ולא שתושמד כולה בגלל הרשעים.

גם בהמשך, באומרו "חלילה לך להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע", אברהם מתכוון לומר כך: 'חלילה לך להמית צדיק עם רשע, (אלא) והיה כצדיק (=מה שמגיע לצדיק) כרשע (=יהיה גם לרשע)'.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה