הן בהלכה, והן להבדיל בחוק הישראלי, ישנו דיון מרתק בנוגע להאזנות סתר.

ישנם הבדלים משמעותיים בין היחס להאזנות סתר בהלכה לבין היחס אליהם בחוק, בחוק- עונש מאסר, בהלכה- עובר על ואהבת לרעך כמוך, כמובן אין זה מוסרי, אך לא נענשים על כך, לא ברור שיש בזה איסור של היזק שמיעה או של חרם דרבינו גרשום., בהלכה-הוכחה שניתן להוכיח אותה רק באמצעות האזנות סתר-קבילה, בחוק הישראלי-לא ניתן להביא ראיה מהאזנות סתר, והסברה בזה-שלא יהיה חוטא נשכר, בהלכה-יתכן שמותר למחנך לבצע האזנות סתר, בחוק הישראלי-אסור. כתוצאה מהחוק הישראלי-יש הרבה מקומות ציבוריים שרשום בכניסה אליהם "במקום זה מותקנות מצלמות" וכן שיחות טלפון בהם יש מזכירה אלקטרונית שמכריזה "השיחות מוקלטות".

יש הבדל בין היזק ראיה, שהינו היזק לכו"ע, לבין היזק שמיעה, בהיזק ראיה- יכול השכן לתבוע את חבירו לבנות כותל שלא רואים דרכו את מה שנעשה ברשותו, אחרת- השכן לא יוכל לצאת לשטח הפרטי שלו בחצר, בהיזק שמיעה- יתכן שהשכן לא יכול לכוף את חבירו לבנות כותל שלא ניתן לשמוע דרכו, כי לזה יש פיתרון יותר פשוט-השכו יכול לדבר בלחש, לדבר בחדר שלא ניתן לשמוע חוצה לו, וכדומה.