כח ט"ו בשבט

נכתב על ידי יניב ב-12/1/2014

 ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות אולם ניראה שיש לו השפעה על האדם, שאחרת לא מובן מדוע יש בו דין שלא להתענות ושלא לומר תחנון, אולם מהו אותו השפעה?- וניראה שזה משום שנאמר "כי האדם עץ השדה" (דברים כ,יט) שהאדם משול לעץ ולכן יש בניהם קשר. ומה המיוחד בט"ו בשבט?- שהוא ר"ה לאילן וכך כניראה יש לו השפעה כר"ה קטן גם לאדם, שלכן נאמר בחסידות שמי שאוכל אתרוג  בט"ו בשבט מובטח לו שישלים שנתו (היהודי הקדוש) ואולי זה רמוז בכך שהטעם שלא אומרים תחנון הוא משום שהושוו 4 ראשי השנים במשנה (ר"ה א,א) ובשאר ראשי השנים אין תחנון כיון שהם ר"ח ולכן אף ט"ו בשבט אותו דין [מהר"ם מרוטנברג, רבנו גרשום מאור הגולה, הגאונים, המרדכי], והנה ר"ח הוא כעין דין חדש שלכן בער"ח עושים יוה"כ קטן, ומימלא זה אומר שאף בט"ו בשבט יש עניין שכזה. ואולי אף נירמז בפס' “כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור" מלשון צרה, מעין ר"ה שתוקעים בשופר בשל זמן דין שהוא כעין צרה (שלכן לא אומרים בו הלל). ועניינו שבט"ו בשבט האילן מעלה שרף חדש ולכן שייך לשנה החדשה, כך במקבילו באדם כעין רמוז לדם, שהדם הוא הנפש ובהקשרו יצה"ר, כמו שנאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח,כא) [שהדם עובר בלב] ולכן יש בט"ו בשבט כח כעין לחזרה בתשובה מעין ימי הדין בתשרי, ואולי אף מרומז שבהמשך הפס' שם מובא "ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי. עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף" (כא-כב) שהזמנים האלו מרמזים על זמני השנה, ובין השאר על ט"ו בשבט 'חצי שבט אדר וחצי ניסן קור' (ב"מ קו,ב) שזה אחד המקורות לט"ו בשבט (כמו שמביא מרן שר התורה הגאון רבי שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, ב'תורת המועדים') ומימלא נאמר בהקשר לאי הכאת העולם, כעין מחילה של ימי הדין בתשרי, כך גם בט"ו בשבט יש כח שכזה, וזה סומך על הנאמר קודם שיצר לב האדם רע מנעוריו ולכן לא יכה, וכמו שאמרנו קשור לט"ו בשבט. והנה ט"ו בשבט יוצא חצי שנה בדיוק מט"ו באב, כך שניראה שקשורים ומימלא כמו שבט"ו באב זהו זמן של זיווגים 'אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים.. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים' וכו' (תענית ד,ח) כך גם ט"ו בשבט קשור לזיווגים, וזהו רמז שיצאו לכרמים כרמז לכח האילנות (וכן היו עושות ביוה"כ, שט"ו בשבט קשור לימי הדין כמו שאמרנו) [שבט"ו באב זה הכח החיצוני למציאת הזיווג ולכן הולכות ומחפשות, וט"ו בשבט זה הכח הפנימי] וניראה שזה קשור לכך שט"ו בשבט נגד צרות (“במצור") והקושי הגדול של אדם זהו זיווגו 'קשין לזווגן כקריעת ים סוף' (סוטה ב,א) ואף נאמר 'רבי יהושע בן לוי אמר: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף' (ב"ר צז,ג) ועיקר המזון הוא הלחם (כמו שנאמר “לא על הלחם לבדו יחיה האדם” [דברים ח,ג]), ונאמר "הלחם אשר הוא אוכל" (בראשית לט,ו) ופרש"י "כי אם הלחם" - היא אשתו אלא שדבר בלשון נקי' כך שעיקר המזון משול לזיווג ולכן על שניהם נאמר קשה כקריעת ים סוף, והלחם- החיטה- ניקרא גם עץ במקורו 'חטה מין אילן היא' (ברכות מ,א) ולכן בט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות יש סגולה לזיווג ולפרנסה. וזה קשור לשרף העולה לבשל את הפירות, כעין הולדת הילדים, וכן השרף החדש מחשיב אותו לכעין חדש כמו שבחתונה נחשב כאדם חדש (שלכן נמחלים עוונותיו). וזהו אולי מקור המנהג 'דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא ינוקתא שתלי תורניתא, וכי הוו מינסבי קייצי להו ועבדו גננא' (גיטין נז,א) שמחברים בין עצים לזיווג. וניראה שאף משפיע לפרנסה כמו שאמרנו קודם, שהנה פירות א"י הם תחליף למן (כדברי מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א) [ואולי זה אף מרומז ב"וטעמו כצפיחת בדבש" (שמות טז,לא) שזהו בצק בדבש (רש"י) כנגד "ארץ חיטה..ודבש"] ועל המן נאמר 'מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן' (יומא עה,א) כך שניראה שאף בט"ו בשבט יש סגולה לפרנסה. וניראה אף שיש קשר לגאולה, שהנה נאמר בשם ריב"ז 'אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמר לך הרי לך המשיח, בוא ונטע את הנטיעה ואח"כ הקבילו' (אבות דר"נ נוסח ב', לא) שהטעם הוא שבכך אתה מחזק את כח המשיח, כמו שמסביר מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, ואולי רמז שעיקר הפירות הם גפן ותאנה שכולם מודים שהם אילן פירות (כלאים ו,ה) וזהו רמז לתיאור בזמן הגאולה "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (מיכה ד,ד) לרמז על כח הגאולה, ולכן ניראה שבזמן ר"ה לאילן שקובע לפירות לאן שייכים (למעשר) וכן דין לאילן (מרן שר התורה הגרש"ג זצוק"ל זיע"א, ב'מועדי ישראל') יש כח לקרוב המשיח מכח העניין שבאילן, שזה קשור גם לזיווגים שמקרב המשיח ('כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים' [ברכות ו,ב]).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע