שאלה: 

אני משתדל להתבודד בכל יום, אבל אני מרגיש שכל 

ההתבודדות הוא רק לחץ בשבילי, ואני מחכה להיות כבר 

אחרי השיחה עם ה'.

תשובה:

האמת היא שהרעיון של ההתבודדות הוא בדיוק להיפך, 

כי כל היום יש לנו לחצים, ורביז"ל נותן לנו שעה מתנה 

שבו אנו משתחררים מכל הלחצים. 

שאלה: 

אז למה באמת היצר הרע הפך את היוצרות, ובמקום זה הוא 

גרם לנו להרגיש שהשעה הזו היא שעה מלחיצה שאנו מחכים 

כבר לברוח ממנה?

תשובה: 

יש כמה הסברים לכך, אבל דבר ראשון צריך לבדוק האם 

אני יודע מה זה התבודדות, מה הרעיון שמונח מאחורי 

הדבר הזה, כי בדרך כלל אדם שעושה דבר בלי להבין מה 

הוא עושה, אז הוא רק מחכה להפטר מהמטלה הכבידה 

הזו. אם היית מבין מה זה התבודדות, היית מרגיש חיות 

נפלאה ביותר.

שאלה: 

האמת היא כשאני הולך להתבודד, אני נזכר בסיפורים על 

גדולי חסידי ברסלב שהיו מתבודדים שעות ארוכות בזעקות 

להשי"ת, וזה מה ששובר אותי שאיני מצליח להתבודד כך, 

ולכן אני מגיע להתבודד, ואין לי התעוררות הלב, אני מתנחם 

בכך שרבינו אמר להתבודד גם בלי שיהיה דיבורים, ולכן 

גם אני מסתכל על השעון מתי יחלוף הזמן ואצא ידי חובת 

ההתבודדות.

תשובה: 

זה בדיוק הטעות, כי אתה כל הזמן מחפש להרגיש 

כל מיני הרגשות כמו אנשים של פעם, או כמו שאתה 

הרגשת פעם באיזה התבודדות, ולכן אתה כל הזמן הולך 

מההתבודדות בלי חיות, וחוזר הביתה בהרגשה שלא 

היה לך התבודדות טובה, וממילא גם אתה לחוץ בכל 

פעם. 

שאלה: 

מהו כן התבודדות?

תשובה: בא נפתח ספרי רביז"ל, בעיקר השתפכות 

הנפש ונלמד.

מצאנו כמה הגדרות בספרי רבינו. א. תפילה ובקשה – 

להשיח את הלב בריצוי ופיוס בינו לבין קונו בעניני 

רוחניות ובעניני גשמיות. ב. הודאה. ג. שבח 

הבורא. ד. משפט וחשבון הנפש. ה. וידוי דברים. 

ו. צעקה וזעקה להשם יתברך. ז. לספר לה' 

את הרצונות העמוקים והאמיתיים. 

ח. אנחה. ט. שתיקה ודמימה. י. 

למצוא בעצמו נקודות 

טובות. י"א. להרים העיניים להשי"ת בכיסופים. י"ב. לדבר 

לאברים דברי מוסר. י"ג. לדבר לאברים דברי התחזקות. 

י"ד. להתייעץ עם השי"ת בכל הספיקות והתלבטויות. ט"ו. 

לעשות מהתורות תפילות ועוד הרבה נקודות שכנראה 

שכחתי לכתוב כאן.

שאלה: 

עכשיו הסתבכתי יותר, כי איך אפשר להתבודד עם כזו רשימה 

ארוכה של דברים.

תשובה:

בכוונה כתבתי לך רשימה ארוכה כזו, כדי שתבין 

שהתבודדות זה לא משהו אחד, אלא יש הרבה אופנים, 

ובכל יום ההתבודדות נראית אחרת מהיום הקודם. 

מי שלומד את הרעיון של ההתבודדות, מבין שההתבודדות 

הוא בדיוק ההיפך מסוג של תפילה קבועה, ולא שייך 

בעולם לסדר מקודם את הסדר איך ייראה ההתבודדות. 

ברגע שאדם מתחיל לסדר את ההתבודדות בסדר קבוע, 

הוא מפסיד את עיקר הרעיון.

שאלה:

אז מה כן עושים?

תשובה:

לא שייך להגיד בדיוק מה עושים, צריך לפני כן להבין 

להגדיר קצת מהו ההתבודדות.

התבודדות הוא להתחיל לחיות עם ה'. כי כל יהודי קשור 

לה', אבל בגלל מה שעובר עליו במשך היום הוא מתבלבל 

ושוכח מה'. לכן צריך לפנות זמן שבו אנו לא עושים כלום, 

ורק מנסים לחדש איתו את הקשר.

הקשר הוא בדיוק כמו שיחה בין איש לרעהו. מה עושים 

בשיחה עם חבר אמיתי אמיתי, וכי אתה יכול לתכנן שיחה 

כזו? באים ובונים קשר אישי, פעם אתה מחמיא לו, ופעם 

אתה מבקש ממנו עזרה. פעם אתה מספר לו מה שמעיק לך 

בלב, ופעם אתה סתם כך אוהב לנסוע איתו ביחד לנסיעה 

גם בלי נושא מיוחד לדבר, ויושבים בשתיקה ומידי פעם 

יוצא דיבור, בלי מתח ובלי לחץ ואי נעימות. וכאשר יש 

איזה מתיחות ביניכם, אתם נפגשים באהבה גדולה ואתה 

מתוודה ומתנצל על העוולה שעשית כלפיו, וכן הלאה.

ובוודאי שקשר עם חבר זה לא דבר שמרגישים בכל פעם 

אותו דבר, כי אם אמנם צריך להתחזק לבוא בקביעות 

למפגש, אבל צורת הקשר ורמת השיחה משתנה מיום 

ליום ומתקופה לתקופה. לכן לא שייך להגיד בדיוק איך 

מתבודדים, העיקר הוא להשקיע את המחשבה להבין 

שעכשיו זה הזמן שאני מתחיל לחיות עם ה', ואז ממילא 

כבר תמצא איך לדבר איתו בכל יום בצורה רגועה בלי לחץ. 

ועוד נקודה חשובה ביותר שהיא בעצם העיקר, שתזכור כל 

הזמן לא מתבודדים לבד, אלא ביחד עם ה', כלומר לשים 

לב כל הזמן שהנה אתה יושב לפני ה', ואז תראה שממילא 

יהיה לך כל יום התבודדות אחרת מעניינת, משהו אמיתי 

ומקורי מתוך הלב שלך באותה העת.