יש כיום המון דתיים הגרים בסביבה חילונית. 

מחד גיסא, זה טוב. זה לא מנתק אותנו, הדתיים, ומפריד אותנו מאחינו החילונים.

אך מאידך גיסא, זה לא טוב. יתכן והמשפחה תהיה כבר פחות רגישה לנושא הדת, בפרט הילדים.

ילד יהודי דתי יכול בין רגע לשאול כל מיני שאלות חוקרות. בבחינת "למה אנחנו עושים כך והם כך".

אנו, שתמיד חושבים מה לענות לילדנו, בסופו של דבר עונים משהו בסגנון הזה; 

"הם אומנם יהודים, אבל הם חילונים, הם לא מקיימים מצוות." תשובה כזאת נוראה ואיומה מבסיסה.

מדוע? תשובה כזאת יכולה לפגוע בתדמיתו של הילד. ואז הוא יכול לחשוב;

וכך, הילד מקבל תמונה שלילית שכל הדתיים מסכנים. ואם נדבר לדוג' על שמירת שבת, אז שהדתיים צריכים להיות סגורים בבית ולשמור את השבת. לא לגעת במכשירי טכנולוגיה. וכו'. ואילו, לחילוני החופשי, מותר, והכל. 

אך, אם אנו, נלמד להתייחס לתשובתנו יותר בפיקחות, נוכל לתת לילד זווית ראיה בהיבט חיובי. ואיך?

אפשר לענות משהו בסגנון הזה;

ולכן "צריך לרחם עליו ולהתפלל עליו, שגם הוא יזכה להכיר כמונו את האושר האמיתי שנמצא בתוך השבת.."

וואוו. פשוט מדהים. תשובה בסגנון כזה, תרים את המורל של הילד עד לשמיים!

לא רק שמעכשיו הוא קיבל תשובה בעלת היבט חיובי טוב, והסבר נכון,

אלא שהוא מעתה ואילך ילך עם גאווה יהודית כשיחשוב בליבו;

"אנחנו באמת האנשים הגדולים! אנחנו האנשים הבוגרים שיודעים להעריך ולשמור דברים קדושים!

ואילו, השכנים החילונים, אף אחד לא לימד אותם מהי באמת שבת, ולכן צריך לרחם עליהם ולהתפלל,

שגם בעז"ה הוא יהיה גדול! ויבין להעריך את השבת כפי שהיא שווה באמת."

וכך, בדיוק צריכה להצטייר תשובה לילד בעניין חילונים ודתיים. 

שהאמת באמת ביידנו. לא לנסות להתחמק בתשובה של "הם חילונים, ואנחנו דתיים". לא.

זה לא משחק כוחות. וזה לא משחק שעשועים.

צריך לדעת איך להשיב על שאלות של ילד הבאות באמת ממקום תמים ואמיתי.

שנזכה כולנו בעז"ה.