מוציא לעז
מוציא לעז
השבוע אפתיע עם שני מילים שימושיות מאד בשפת היומיום, אך שורשיהם נטועים בלשון עם זר.
אִילָן - עץ, ארמית.
בפרשת השבוע - פרשת שלח, מצוה משה רבינו את המרגלים לראות מה הארץ "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (במדבר פרק יג פסוק כ). מתרגם אונקלוס את צו משה לארמית "הֲאִית בַּהּ אִילָנִין אִם לָא", הוי אומר: אילן בארמית, עץ בעברית.
אמנם מופיעה המילה אילן בתנ"ך, אך רק בספר דניאל הכתוב כידוע בשפה הארמית, "וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל-מִשְׁכְּבִי חָזֵה הֲוֵית וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹ אַרְעָא, וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא" (דניאל פרק ד פסוק ז) [פירוש: בחזיון ראשי על משכבי, ראיתי אילן נטוע וגובהו רב]. חכמי המשנה הרבו להשתמש דוקא במילה הלועזית אילן, למעשה מחליף האילן את העץ העברי.
פָּנָס - עששית ובה נר דולק, יונית.
גם המילה הזו שימושית מאד, אך לא עברית. במדרש רבה על פרשת השבוע - פרשת שלח (פרשה טז אות כז) אנו מוצאים אותה, במשנה נזכר הפנס פעם אחת בלבד במסכת כלים (פרק ב משנה ד).
