רבי מרדכי מנשכיז היה עשיר גדול, והיה מחלק ממון רב לצורכי צדקה. הוא גם היה אומר כי צריך להתפלל שכל יהודי יהיה עשיר.

וכך היה טוען לפני הקב"ה: ריבונו-של-עולם, תן לעמך ישראל רוב שפע ועושר. מבטיח אני לך כי לא תפסיד מכך, וכי העושר לא יקלקל את היהודים.

והסביר: אם היהודי הוא ממקיימי התורה, הלוא אמרו חז"ל "כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר"; ואם חלילה אין הוא ממקיימי התורה, העוני לא יתקן את מעשיו, כפי שאמרו חז"ל "כל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני". נמצא שאין כל תועלת בעוני.