מדוע מנענעים את הלולב פעמיים ? (3 תגובות לחידוש זה)
בימינו, נוהגים לנענע את הלולב פעמיים- בזמן הברכה, ובזמן קריאת ההלל.
ברם, ברמב"ם נאמר שיש לנענע את ארבעת המינים רק בזמן קריאת ההלל.
ויש לברר, מהיכן בא המנהג לנענע את הלולב גם בשעת הברכה עליו ??
נראה לומר שמנהג זה בא בשעה שעם ישראל היה מפוזר בארצות שונות, שבהם בדרך כלל היה קשה להשיג ארבעה מינים, (וידוע שעיקר מצוות נטילת לולב דווקא בא"י, כנא' "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"- אעל"ה ראשי תיבות אתרוג, ערבה, לולב, הדס) ולעיתים לכל הקהילה היה רק אתרוג אחד ולולב אחד, וכל אחד מבני הקהילה ברך על הלולב ומיד מסרו לבא אחריו, ובזמן ההלל לרובם לא היו לולבים, ממילא הם נענעו את הלולב בזמן הברכה, במקום הניענועים בזמן ההלל, משום שבזמן ההלל לא היו להם לולבים.
ואם יש למישהו הסבר אחר מה המקור של המנהג לנענע את הלולב לא רק בשעת ההלל, אלא אף בשעת הברכה על הלולב- אשמח אם יפרסם אותו כאן לתועלת הרבים ויבוא על שכרו מן השמים.
אני מסכים שיש שתי פעמים בהם מנענעים את הלולב
רק שלדעתי הנענוע הראשון הוא מדאו' ולכתחילה עם נענוע
ואילו בהלל הוא מדר' כדי להדר את המצווה
יישר כוחך
הדברים שכבודו כותב נראים לי נכונים, אולם ברצוני לשאול אותך, האם לדעתך ההסבר שאני הבאתי אינו נכון כלל, או ששני ההסברים (שלי ושלך) -לשניהם יש גרעין של אמת, כפי שנא' "אלו ואלו דברי א-להים חיים", אשמח לשמוע את תשובתך.
בבדיקה של בפירוש של הרב קאפח על הרמב"ם הוא מסביר כי הנענוע הראשון הוא מדאורייתא נכון שמספיק שיגביה אבל נטילה כמו שצריך היא עם נענוע ולאחר מכן מהדרים וגם מנענעים בהלל
הוא מנקד את ההלכה כך
פרק ז' הלכה ט'
כיצד : מוליך ומביא ראש הלולב ...וכן בעליה ובירידה.
ואח"כ והיכן מוליך ומביא בשעת קריאת הלל
משמע שיש שתי נענועים גם מלשונו של הרמב"ם והוא מסביר פעמיים איך מנענעים פעם בברכה ופעם בהלל