אהבת עולם ,לע"נ חללי צהל ונפגעי פעולות האיבה הי"ד ז"ל
נכתב על ידי izik28, 26/4/2022
בסד
ד"ת להפטרת פרשת קדושים התשפ"ב
אהבת עולם
-----------------------------------------------------------------------
בהפטרת מחר חודש מופיע הפ"ס שנאמר בין יונתן לדוד," והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם " מהו אותו סוד? המלבים מפרש,"והדבר". ר"ל ובצד זה שתצטרך לברוח, אל תסתכן להתראות עמי, כי כבר כרתנו ברית וה' עד בדבר עד עולם:" הרב חיים בן סניור מסביר במאמרו," דוד ויהונתן החליטו לבדוק את היחס של שאול לדוד בכך שדוד יעדר ממסבת ראש חודש המתקיימת בארמון המלך. אם שאול יקבל את ההעדרות בהבנה הרי לנו הוכחה שהשתנה יחסו השלילי לדוד, ואם לאו, ידע כי לא חל שום שינוי ביחסו של שאול אליו ואז יחליטו מה לעשות. יהונתן אמר לשאול כי דוד היה צריך להגיע לזבח משפחה בבית לחם, עירו, ובקש ממנו רשות להעדר מהמסבה.
ביום ראש חודש היו רגילים לא לעשות מלאכה כדברי יהונתן לדוד: "וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה" מסביר הרד"ק:
כי נראה שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בראש חודש, כמו שהוא מנהג הנשים היום, ואפשר כי מפני קרבן ראש חודש, היו רבים פנויים ממלאכתם ובאים להשתחוות לפני ה', וכן נראה בנבואת יחזקאל לעתיד.:
על פי מה שאמרו חז"ל כי שנים עשר ראשי חדשים הם ראויים להיות מועדים ורגלים כמו שלש רגלים, אך אחר שחטאו ישראל הפסידו אותם שלא זכו שיהיו להם מועדים גמורים כמו שלש רגלים.
...מצוה להרבות בסעודת ראש חודש.
(בן איש חי שנה שניה ויקרא)
אם כן המנהג בעם ישראל לערוך סעודות בראשי חדשים. שאול היה רגיל לקיים סעודה בראש חודש ודוד היה משתתף בה.
דוד נעדר מהסעודה ביום הראשון ושאול לא הגיב במאומה, אמר, אולי דוד לא היה טהור באותו יום ולכן לא הגיע לסעודה; כי שאול אכל את סעודתו בטהרה. ,אך שראה שנעדר גם ביום השני , התגלה ייחסו האמיתי לדוד בכעסו של שאול .
יחסי דוד ויונתו הם מופלאים ונדירים ,דוד שהפך למלך ישראל נקשר באהבתו ליונתן בנו של שאול המלך שלא התקבלה בברכה ע"י שאול ,מה שלא עזר לשאול כ"כ , למרות שבספר שמואל מוצגת אהבתם של דוד ויהונתן ככוללת חיבוקים ונשיקות, חז"ל פירשו את אהבתם כאהבה אפלטונית ולא יצרית, וציינו אותה כמופת לאהבה שאינה תלויה בדבר.
אהבת דוד ויהונתן מוזכרת במסכת אבות, ה', ט"ז:
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן"
המגן אבות (רשב"ץ)מסביר
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר וכו'. כאנשים המתחברים מפני שררה או שותפות ממון או אהבת איש לאשה מפני יופי ורוצה לבא עליה כיון שהיא תלויה בדבר שאינו מתקיים גם האהבה תתבטל בהתבטל הדבר ההוא כמו שאירע לאמנון שהיה אוהב לתמר מפני יופיה כמו שנא' את תמר אחותי אני אוהב וכשנתמלא רצונו ממנה ובעל אותה בטלה אותה אהבה ולא עוד אלא ששנא אותה שנא' גדולה השנא' אשר שנאה מאהבה אשר אהבה וזה איננו בכלל אהבה שהיא תלויה בדבר כי בהתבטל הדבר תתבטל האהבה אבל שתהיה שנאה ביניהם אינו מן הדין וגם המשנה לא אמרה כן כי האהבה והשנאה אינם קצוות שלא יהיה ביניהם אמצעי כי יש אנשים שאינן לא אוהבים ולא שונאים ושנאת אמנון היתה לה טענה יתר על ביטול הדבר והוא מה שאמרו בסנהדרין בפרק כהן גדול נימא נקשרה בו ועשאתו כרות שפכה ואין זה בכלל אהבה המתבטלת בהתבטל הדבר ואהבת דוד ליהונתן לא היתה תלויה בדבר שהרי היה יודע שהמלוכה תסוב ממנו אליו שנא' אתה תהיה למלך על ישראל ואני אהיה לך למשנה והיה מן הדין לשנאתו אבל היה אוהב אותו אהבת נפש כמו שנא' כי אהבת נפשו אהבו כי כן ראוי לכל אדם שיאהוב אוהבי ה' על כן אמר נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים כלומר אתה היית אוהב אותי יותר מאהבת אדם לאשתו שהיא תלויה בדבר ואהבתך לי לא היתה תלויה בדבר.
הדבר מתקשר גם לאהבה שאנו צרכיים לחוש לריבונו של עולם ללא תמורה פשוט ככה, כנאמר בקריאת שמע,"ואָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶך" רבנו בחיי מפרש," אהבת את ה' אלהיך. אחר שאין לנו אלוה כי אם הוא לבדו, חייב אתה שתאהבנו ושתקיים המצות מאהבה, כי המקיימם מיראה אין עבודתו עבודה שלמה. וענין האהבה, שיתבונן האדם בתורתו ובמצותיו וישיג בהם הש"י ויתענג באותה השגה בתכלית התענוג, ולכך סמך לו מיד והיו הדברים האלה, באר בזה ענין האהבה בהשי"ת איך היא, וכן דרשו בספרי, ואהבת את ה' אלהיך, איני יודע כיצד אוהב האדם את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה, ואהבת את ה' אלהיך, אהבהו לפני הבריות כדרך שעשה אברהם שקראו הקב"ה (ישעיה מא) אברהם אוהבי. בארו לנו החכמים ז"ל בדבר זה כי ענין האהבה בשם יתברך הוא מי שמצדיק הרבים ומקרב אותן לחיי העולם הבא, ועל כן הביאו ראיה מאברהם. ואם תשאל ותאמר כיון שמצינו שמעלת החשק גדולה ממעלת האהבה היה לו לומר וחשקת ולמה אמר ואהבת, התשובה בזה כי היא הנותנת, שהרי האוהב הוא מי שאוהב הדבר האהוב ולעתיד תשתכח ממנו האהבה, כגון בעת האוכל או בעת השינה, אבל מי שחושק אין מחשבתו נפרדת מן החשוק כלל, ואפילו בעת שיאכל יזכרנו, גם בעת השינה יראנו בחלום, ולפי שנצטוינו לאהבה את השם יתברך בשני היצרים ובנפש המתאוה ובכל ממונו, ויצטרך האדם לאהוב את כלן בדברים המוכרחים, כי אי אפשר לו שיחיה זולתם, על כן צוה שיאהוב אותם בענין המוכרח אבל יאהוב את השם יתברך על כלן, וא"כ מהטעם הזה לא היה יכול לומר וחשקת, כי אלו היה חושק אותו היה מפריד מחשבתו מכל הדברים הגופניים האלה ולא היה משתמש בהם כל עיקר, ואף במוכרחים, ולא היה מקום למצות התורה כלל, כי לשון חשק ענינו דבקות, כענין (תהלים צא) כי בי חשק ואפלטהו, והוא מעלת מיתת הנשיקה, בצדיקים הגמורים, וכן מצינו בדבקות השם יתברך עם ישראל שכתוב (דברים ז) לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם, ולמדנו הכתוב הפלגה על דבקות השכינה עם ישראל שאינה זזה מהם לעולם, וכענין שדרשו רז"ל כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהם, וכן בכל הגליות.
בכל לבבך. הלב משכן הנפש החכמה, ולפי שהוא האבר הראשון ביצירת האדם והאחרון אשר ימות בכל אברי הגוף, על כן אמר בכל לבבך, כלומר עד רגע האחרון של מיתה.
ובכל נפשך. היא הנפש המתאוה. ובכל מאדך. מלשון מאד, כלומר אהוב אותו הרבה בכל מה שתוכל. והענין שלא יהא ממונו חביב עליו מן המצות, שאין ראוי לו לחוס על פזור ממון אצל המצוה, שאפילו לא מצא לולב ואתרוג אלא בדמים יקרים לא יחוס על ממונו אלא שיקחנו, כמו שעשה רבן גמליאל שלקחו באלף זוז, וכבר אמרו רבותינו ז"ל ולהדור מצוה עד שליש במצוה, הוא שאמרו בבבא קמא אמר ר' זירא אמר ר' הונא הדור מצוה עד שליש, מאי שליש, אילימא שליש ביתו, אלו מתרמי ליה תלתא מצות יהיב ליה כוליה ביתיה, אלא אימא הדור מצוה עד שליש במצוה, כלומר שיש לו להוסיף עד שליש בדמיו בין מצוה מהודרת למצוה יותר מהודרת, בין ספר תורה או לולב נאה ליותר נאה, כדתניא (שמות טו) זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, כיצד יעשה, שיהיה לפניו ס"ת נאה לולב נאה ציצית נאה, וקיימא לן כרבי זירא. ודרשו רבותינו ז"ל, בכל לבבך, בשני יצריך, יצר טוב ויצר רע, בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך, ובכל מאדך בכל ממונך, אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ויש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך. דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, זהו שאמר דוד ע"ה (תהלים נו) באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר, אם במדת הדין אם במדת רחמים אהלל דבר, וכן עוד (שם קא) חסד ומשפט אשירה, אם חסד אשירה ואם משפט אשירה, וכן עוד (שם קטז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא. ויש שפירשו עוד בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, כנגד אברהם יצחק ויעקב, בכל לבבך כנגד אברהם שאהב הקב"ה בכל לבבו והמשיך הלבבות לאמונתו, ובכל נפשך כנגד יצחק שמסר נפשו על גבי המזבח, ובכל מאדך כנגד יעקב שהפריש מעשר מכל ממונו ואפילו מבניו."
ערב ראש חודש אייר שהוא בראשי תיבות " אני ה" רופאך" , יהיה רצון שהקב"ה ערב ראש חודש וערב יום הזכרון לחללי צהל, למערכות ישראל ויום העצמאות שמסרו את נפשם על אהבת המדינה כל זאת על מנת שנוכל לבנות בה בית יהודי טהור ונאמן כאהבת יונתן ודוד גם בין בעל ואשתו , מתוך כך שנרבה אהבה טהורה כיעקב ורחל, הקב"ה יראה זאת, והדבר יעלה לפניו כריח ניחוח בקרוב, בבניין המקדש השלישי שיבנה באהבה כמו זו. אמן! חודש טוב ויום עצמאות שמח
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
