לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת צו

ויקרא ו,ב: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר: אברבנאל: "אחרי שאמר כָּל-הַלַּיְלָה, למה הוצרך לומר עוד עַד-הַבֹּקֶר? ... שני טעמים: האחד – כדי להיות עַד ועד בכלל, ללמד שאפילו בהיות הבוקר היא כשירה לזה ... השני הוא – כדי ללמד שהרמת הדשן לא תהיה בלילה, כי הנה כל הלילה עד הבוקר נתייחד להקטרת העולה". אם לא היה כתוב בוקר – היינו חושבים שיש לדשן את המזבח בלילה - לפני הבוקר, ואם לא היה כתוב לילה היינו חושבים שלא מקטירים כל הלילה אלא רק מתחילת הבוקר.

ו,ג: וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי-בַד יִלְבַּשׁ עַל-בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן: אברבנאל: "למה זכר הבגדים האלה לחייב אותם בעבודה, והלא ארבעה בגדים היה צריך הכהן ההדיוט בעת עבודתו, ואם עבד בִּלְתָם – עבודתו פסולה? ... בזה המקום (המזבח) היה אדם אפשר לטעות שתי טעויות: מצד שתרומת הדשן תֵחשב עבודה קלה, ואולי הכהנים ילבשו כותנות קצרות כדי שלא יתלכלכו בו בדשן ... אם אולי תתלכלך הכותונת, ומפני זה הוצרך הכתוב ... כתונת בד שתהיה כמידתו, לא קצרה מפני הדשן, וּמִכְנְסֵי-בַד יִלְבַּשׁ עַל-בְּשָׂרוֹ, ולא שיתעטף בבגד אחר". התורה מדייקת היכן שצריך, ולא כופלת את דבריה.

ו,יח: זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת ... קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; ; ז,א: וְזֹאת תּוֹרַת, הָאָשָׁם:  קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הוּא: אברבנאל: "למה שאמר באשם ובחטאת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים ... ואם אלה בהיותם על חטא - קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, איך יהיו השלמים שאינם באים על חטא כלל – קודשים קלים? ... לפי שרמז בזה מעלת בעלי התשובה שלא ידמה בעצמו שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות אשר עשו. אין הדבר כן כי הוא אהוב ונחמד לפני בוראו כאלו לא חטא בעולם. ולא עוד אלא ששבח גדול יש לו שטעם טעם חטא ופירש ממנו וכבש את יצרו, וכאומרם ז"ל (ברכות דף ל"ד) מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד שם. והנה השלמים אינם באים על חטא ... ונשארו השלמים שהם קרבנות הצדיקים ... ונקראו בשם קדשים קלים". בעלי תשובה – קודש קודשים הם. צדיקים גמורים – קודש קל.

שבת שלום, שבת של אחרי פורים והמבט לפסח, שבת של דיוק בעבודת ה', ותשובה גמורה, אורן.