לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת תצוה
לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת תצוה
שמות כז,כ-כח,א: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד ... יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר ... וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְכַהֲנוֹ-לִי: אברבנאל: "לא היה ראוי לצוותו (על עריכת הנרות ונר התמיד) כי אם אחרי עשיית המשכן והנחת המנורה וכל הכלים במקומם, ועדיין לא ניתנה הכהונה לאהרן ולבניו, ואיך יצווה אותם על אופן השירות והעבודה שיעשו בהדלקת הנרות ... שיצווה ראשונה להבדיל את אהרן ואת בניו ... לכהן, ואחרי היותם מיוחדים לכהונה יצווה אותם בהדלקת הנרות? ... 'ואתה תצוה' – רוצה לומר אתה עתיד לצוות ... כי לא יעבוד העבודה ההיא אלא כהני ה', ומפני זה צריך שתקריב אליך את אהרן ואת בניו לכהנו לי ... אחרי שיצווהו על השמן להדלקת הנרות, יצווהו גם כן על אהרן ובניו שיבדילם מתוך בני ישראל". לא סתם התורה מדייקת לצוות בלשון עתיד.
כח,ג: וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב, אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו, רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ--לְכַהֲנוֹ-לִי: מהם רמזי הבגדים לפי אברבנאל? "הבגדים ... משני מינים: ... היותר משובחים, והם המיוחדים לכהן גדול בלבד ... ומין מהבגדים שאינם כל כך משובחים, וילבשו אותם או דוגמתם שאר הכוהנים ההדיוטים ... והנה הבגדים המשובחים היו מונחים בארבעה מקומות מגופו. כי הנה על הראש היה המצנפת והציץ שעליו, והחושן היה על לבו והאפוד היה על גבו מאחריו, והמעיל היה מכסה אותו בכל אבריו. נלמד מזה שהיו הבגדים האלה כסות לארבעה אברים הראשיים שבאדם, שהם: המוח והלב והכבד וכלי ההולדה ... להגיד, שראשו של כהן גדול ומחשבותיו יהיה קודש לה' ... ולזה היה המצנפת והציץ על הראש, והיה החושן על לבו להגיד שתמיד יהיו מחשבותיו ותפילותיו בעדו ובעד כל קהל ישראל ... וכך היה האפוד על הכבד וכנגדו מונח על הגב, להגיד שלא יאכל ולא יעכל כבדו כי אם דבר טהור וקדוש ... והיה המעיל מכסה כלי ההולדה, להגיד שהיו כלי ההולדה שלו קודש ולא יטפל בדבר ביאה אסורה, לא בפרהסיה ולא בסתר, כי פעמון זהב ורימון היו על שולי המעיל וכל דבר סופו להישמע בקרב ישראל ... המין השני מבגדיו (כתונת בד, אבנט בד, מגבעות או מצנפת בד, מכנסי בד) ... המה היו כנגד ארבעה מיני איברים משרתים ... שאינם איברים ראשיים, והם: העור והבשר והעצמות והגידים ... הבגדים הראשיים היו מעשה חושב ... אבל בגדי המשרתים הם כולם בד ... והנה הכהן גדול ילבש שני מיני הבגדים, שהם שמונה בגדים יחד ... אם הארבעה היקרים לרמוז כי הוא הראשיי בקרב עמו ... ואם הארבעה בגדים האחרים ... להגיד שהוא יהיה עניו שפל רוח מתחבר עם אחיו הכוהנים כאחד מהם, וגם יעשה בעת הצורך כל העבודה שהם עובדים ... ואמנם כהני ההדיוטות היו בגדיהם כולם בד לרמוז שכל איבריהם מוכנים ומזומנים לעבוד עבודת הקודש, כאילו היה אומר כל אחד מהם בהתלבשו מהם 'כל עצמותי תאמרנה, ה' מי כמוך' (תהלים לה,י)". אברבנאל מוצא שלושה סוגי רמזים בבגדי הכהונה, וזה האמצעי מהשלושה, והכל להאדיר את שם ה'.
שבת שלום, שבת של זַכּוּת וזְכוּת, קבלת ציווי ה' גם לעתיד, ועבודתו בכל איברינו הראשיים והמשניים, אורן.